בת 10

בתי בת ה 10 חזרה היום עם פרוסת הלחם שנתתי לה לבית הספר שלמה בתיק היא סיפרה שהיו בהצגה לכן לא היה זמן לאכול אמרתי לה שוב בטוח את לא משקרת לי אמרה כן שלחתי מסרון למורה למה כך וכך המורה לא ענתה מהר בנתיים בררתי עם שני אמהות והילדים אומרים שאכלו המורה חזרה אלי יותר מאוחר אמרה שהילדה הייתה בכיתה ובחרה לא לאכול הבת שלי אומרת שחזרו היא סדרה את הלוקר שלה וראתה שכל ילדי בית ספר יוצאים להפסקה לכן גם היא ירדה להפסקה אינני יודעת למי להאמין למורה שאומרת שהילדה לא רצתה לאכול או לביתי שממשיכה לעמוד על שלה שלא ראתה שאוכלים היא בדרך כלל ילדה מקסימה

מחר יום חמישי יש לילדים באותה כיתה מבחן בהנדסה בתחילת שבוע שאלתי את המורה מה הנושאים למבחן יש המון חומר ולא מיקדת את הילדים על אילו נושאים ללמוד אז פתאום שלחה מסרון לכל ההרים שהיא מזכירה להביא למחר הנדסה והבת שלי שלא הייתה ביום שישי בבית הספר שאלה חברה למה לא אמרת לי שהמורה בקשה להביא הנדסה אז הילדה אמרה לבת שלי היא בכלל לא ביקשה

שלום דפנה, אני שומעת את הדאגה הרבה שלך, בין השורות, ואת הצורך להישאר בתמונה עד רמת הכריך. בעיני, כלל אין צורך לדעת מי (אם בכלל) משקרת. בהחלט יכול להיות ששתיהן צודקות, כל אחת מנקודת מבטה. באווירה פתוחה ונינוחה, אף ילד (או מורה) לא חש צורך לשקר. קורה שילד לא אוכל בביה"ס, וזה לא אסון. קורה גם שמישהו פספס ולא זכר להודיע שיש הנדסה. מדובר בילדים בני עשר, ונדמה לי ששום דבר גורלי לא יקרה אם דברים לא יהיו תמיד מושלמים ומהודקים. כולנו בני אדם. ממליצה לך לסגת מעט, ולאפשר לבתך לנהל את שעותיה בביה"ס עם מעט יותר מרחב. ברוב המקרים זה בריא יותר, גם לילד, גם להורה, וגם למורה. מה את אומרת? :-) ליאת