אכילה, גמילה ממטרנה ומחיתולים

יש לי ילד בן 2.8 שאני מאוד מתלבטת בנוגע לגמילה ממטרנה. הילד עדיין שותה יותר מבקבוק ביום. מבחינת אוכל אוכל בגן יפה ואוהב את האוכל בבית לא ממש אוכל. לא הצלחתי לראות כיוון מובהק של מה אוהב ומה לא לעיתים אוכל הכל ולמחרת לא נוגע. למעשה, הוא אפילו לא טועם לפני שמחליט אם לאכול או לא.אני לא מאמינה בגמילה נוקשה ומנסה לגרום לו להמעיט חלק מהבקבוקים מוהלת יותר חלק פחות, לפי הזמנים והאכילה. האם אני פועלת נכון או שאולי בכל זאת יש צורך לבצע החלטה? בנוגע לחיתולים אני מתלבטת לקראת פסח הקרב. על פי ההתנהלות שלו לא נראה בכלל שהוא מראה סימני מוכנות לגמילה אפילו לא אומר לאחר מעשה. האם כדאי לנסות או בכל זאת לחכות לקיץ (אלא אם בכל זאת אראה סימנים לפני...)

יעל, לגבי תזונתו של הילד, אני מציעה להתייעץ עם אחות טיפת חלב. עקרונית, ילד המתקרב לגיל שלוש, אמור להיות קרוב בתזונתו לכזו של ילדים ופחות לכזו של תינוקות. אם בגן הוא אוכל יפה והכל, ובבית מתעקש על בקבוקים, אני מניחה שזה קשור לצורך שלך לדעת מה וכמה "נכנס". בקבוקי מטרנה מספקים סוג של וודאות, שאינה מושגת בתזונה אחרת. נדמה לי שזה הזמן להתחיל לסמוך על הילד שלך, ולאפשר לו להתנסות במזון מגוון כדי שיפתח העדפות וטעמים משל עצמו. אפשר להשאיר כגיבוי בקבוק אחד לזמן שלפני השינה, בעיקר כדי שאת תהיי רגועה ושקטה. לגבי הגמילה מחיתולים, חשוב לוודא שקיימת יכולת להבין מה נדרש ממנו, יכולת לשבת על הסיר/האסלה, ויכולת לתקשר ולומר בבירור שהוא צריך פיפי/קקי. להערכתי, ילד כמעט בן שלוש, שכבר הולך לשעת סיפור, שולט בכל המיומנויות הנ"ל, ולכן אפשר להתחיל. לא צריך לפחד מהעובדה שזה לא "בא ממנו". גמילה היא דרישה חיצונית, שדורשים המבוגרים מן הילד, כדי להכינו לחיים כבן-תרבות. זו דרישה חד צדדית מובהקת, ומאימתי שהושגה הבשלות המוטורית והקוגניטיבית-רגשית, אפשר וצריך להתחיל. אני מבקשת להזכיר (שוב. עשיתי זאת הרבה בעבר) שלפני דור או שניים, בעידן חיתולי הבד הרב-פעמיים, תינוקות היו נגמלים בגיל שנה בהצלחה כמעט מלאה. חשוב להתחיל את התהליך בעצה אחת עם צוות הגן, ולוודא שהן מגוייסות לתהליך ביחד איתך. בהצלחה ליאת