התנהלות עם זמן מוקצב

ילד בן 2.8 כיצד להתנהג כאשר יש לנו פעילות בשעה מסויימת והילד מתעכב ומשחק עם כל הניקרה בדרכו. דוגמא הייתה לנו שעה מהיציאה מהגן עד לשעת סיפור (פעילות שאני יודעת שהוא מאוד נהנה (למרות שהוא עייף וגם לי מאוד חשוב). ביציאה מהגן יידעתי את הילד לגבי התוכניות ושאנו אמורים להגיע ישר הביתה ולא לשחק בדרך לאכול משהו וללכת. אך מכאן התחילו הקשיים הילד כל הזמן התעכב לא אכל וכל הזמן הייתי צריכה להיות ה"רעה" ה"שעון הדובר"וכמובן שהגענו בדקה ה-99. זה עדיין לא גיל של להבין שהוא יפסיד אם לא יגיע בזמןומה שמעניין אותו זה ה"כאן ועכשיו" ואז ששואלים אותו אם הוא רוצה אז אומר שכן ושלא...לא החלטי ורוצה להמשיך לשחק (ברור לי שזה לא מתוך הבנה של התנהגות הפסד) אך במקום להנות הגעתי מותשת...

שלום יעל, בגיל הרך תפיסת הזמן עדיין אינה בשלה, והיכולת להתנהל בהצלחה עפ"י לוח זמנים אינה קיימת. הפונקציות הניהוליות (דהיינו התפקודים הקוגניטיביים המאפשרים תכנון ושליטה) עדיין בהתפתחות, ולכן הילד נזקק למבוגר לצורך ניהול סדר יומו. השיר המקסים על "יוסי, ילד שלי מוצלח", מתאר נפלא איך ילד שאמור לבצע מטלה כלשהי לבקשת אמו, מוצא את עצמו נמשך אל פעילות מרתקת אחרת, למרבה ייאושה של האם ("אוי לי! ילד שלי מוצלח"). כדי לא לכעוס, להיעצב או להתייאש, אני מציעה לנסות להתאים את פעילויות אחה"צ לילד הפרטי שלנו, לכוחותיו, ולהעדפותיו. אם ההגעה ל"שעת סיפור" הופכת אותך לשעון דובר נרגן ועצבני, מוטב לחכות שנה שנתיים, עד לגיל שבו יוכל להיאסף נפשית ופיזית לקראת השעה הזו. זכרי שאחרי שעות רבות בגן, הילד הקטן שלך זקוק לזמן של פורקן מתח ומשחק נעים ומשוחרר בבית, ופחות לגרייה "אינטלקטואלית" הנכפית עליו שלא לצורך. השאירי פעילויות כאלה לימי חופשה או לזמנים שיאפשרו לו מנוחה לפניהן. בברכה ליאת