שאלה

שלום בני בן ה-11 ילד מקסים ורגיש, אך לדעתינו יש לו בעיית קשב שבאה לידי ביטוי בפאן החברתי- שם רואים קשיים. במריבות בבית בחודשיים האחרונים אמר ב-2 מריבות שונות כי הוא רוצה להתאבד כשביררנו איתו מה פשר האמירה טען שצחק והוא לא באמת מתכוון לזה. באחת המריבות לאחר כשעה מצאנו שיר שכתב בו הוא כותב כי הוא עצוב ובודד. כששאלנו אותו על השיר אמר שזה סתם שיר. אנו מאוד מודאגים ורוצים לדעת מה עושים במצב כזה,יש לציין שהוא ילד פעיל מאוד, מנגן ומאוד משקיע בלימודיו, ואנו משפחה מאוד תומכת ואוהבת ואיננו יודעים מה לעשות ולמי לפנות? האם האיום צריך התייחסות רצינית? תןדה

שלום א' כל איום באובדנות מחייב התייחסות רצינית! גם אם אתם מתרשמים שאין סכנה שיממש את הרעיון, העובדה שהילד שלנו מיואש עד כדי איבוד הרצון לחיות מחייבת פעולה מיידית. כיום אנחנו כבר יודעים שהפרעת קשב וריכוז יכולה להשפיע הרבה מעבר לתפקוד האקדמי. היא גובה מחירים כבדים בתחום החברתי והרגשי, בעיקר בשל הפגיעה החמורה בדימוי העצמי של הילד. אני ממליצה לפנות ללא דיחוי לפסיכולוג ילדים קליני, כדי לתת מענה לתחושות העצב והבדידות, ולסייע בשיפור המיומנויות החברתיות שלו. ספר נפלא ומומלץ במיוחד, המתאים לילדים הסובלים מ-ADHD ולהוריהם, הוא ספרה של לאורה וולמר "האיידיאייצ'די שלי". הספר מאיר את הקשיים של הילד, אך גם את נקודות האור והחוזק שבו, ולטעמי אפשר למצוא בו הסבר מכבד, לצד הרבה תקווה ועידוד. אשמח לשמוע שאתם משתפרים. ליאת