תלמידתי

יש לי בכיתה תלמידה בת 17. היא תושבת חוזרת. אין לה קשר עם אביה . בבית האם שתי אחיותיה. מסתבר שאחותיה הגדולות עזבו את הלימודים בגיל 16, כאשר אחת מהן נכנסה להיריון כעבור חצי שנה.והאחרת לא רוצה ללמוד. תלמידתי מטפלת באחיה החורג בן השנתיים וכן בבן של אחותה בן שלוש. כל בוקר היא מאחרת לבית הספר בשל כך. כמו כן כשהיא בבית הספר היא מגלה חוסר רצון ללמוד קשיים בשפה . יצוין כי נשארה פעם נוספת כיתה ו. בשיחות עימה עולה כי היא עובדת כקופאית בסופר. ומזה כחודשיים הפסיקה לבוא לבית הספר כשלפני כן ביקורה לא היה סדיר. בבית האם מספרת שביתה איננה ממושמעת כלל ולא רוצה ללמוד. יצוין כי הכנתי עבורה מערכת המסייעת לה בתגבורים בשפה על מנת לקדם אותה. אך היא ממאנת ללמוד ומעדיפה להגיע למסגרת שבה תוכל ללמוד קצת ולעבוד קצת. לפני חודשיים התקיימה וועדת החלטה על המשפחה ומומלץ שהתלמידה תלמד במסגרת כפי רצונה של התלמידה. קשה לי לוותר עליה. היא תלמידה שחשובה לי מאוד ואני רוצה. בהצלחתה. מה דעתך?

שלום, האכפתיות והדאגה שלך ניכרים בדברייך, אך אני מבקשת ממך (כפי שעשיתי בעבר), להשתדל להבא להימנע מפרטים מזהים שאינם נחוצים להבנת שאלתך. את עלולה לחשוף את תלמידייך, וזה לא ראוי ומסוכן. לעצם העניין, יש ילדים שמציאות חייהם נראית קשה ולא הוגנת. הם לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לשבת וללמוד, כאשר הבית בוער או לא מתפקד. מדובר ככל הנראה בנערה עמוסה מאד, מוצפת וכועסת, שמתקשה להתמודד בהצלחה עם המשא הכבד שעל כתפיה. לכן היא לא לגמרי פה ולא לגמרי שם. הניסיון להחזיק אותה בכוח במסגרת הרגילה לא בהכרח ייטיב עמה. יכול להיות שמסגרת אחרת, כמו פרוייקט הילה, למשל, יתאים יותר לצרכים שלה, של לימודים ועבודה במקביל. בכל מקרה, מדובר במקרה מורכב, שחשוב לבחון אותו בזהירות ומקרוב, תוך התחשבות בסדרי העדיפויות של הנערה, שלא תמיד עולים בקנה אחד אם מה שנראה לנו כטובתה. אכן לא קל. לפעמים, כאשר אנחנו רואים נער או נערה שלא מצליחים להתרומם ולהצליח עקב נסיבות חיים קשות במיוחד, אפשר לעזור ביצירת תקווה לעתיד טוב יותר. אני נוהגת לומר לילדים כאלה שלימודים תמיד אפשר להשלים, וששום דבר לא אבוד אף פעם. לפעמים זה עדיף על עמדה שמתעקשת על לימודים עכשיו ובכל מחיר. כך את משדרת לה הרבה אמפתיה כלפי מה שהיא עוברת, ומשחררת אותה מהתסכול והכעס על מה שהיא כביכול מפסידה. בהצלחה ליאת

שלום, האכפתיות והדאגה שלך ניכרים בדברייך, אך אני מבקשת ממך (כפי שעשיתי בעבר), להשתדל להבא להימנע מפרטים מזהים שאינם נחוצים להבנת שאלתך. את עלולה לחשוף את תלמידייך, וזה לא ראוי ומסוכן. לעצם העניין, יש ילדים שמציאות חייהם נראית קשה ולא הוגנת. הם לא תמיד יכולים להרשות לעצמם לשבת וללמוד, כאשר הבית בוער או לא מתפקד. מדובר ככל הנראה בנערה עמוסה מאד, מוצפת וכועסת, שמתקשה להתמודד בהצלחה עם המשא הכבד שעל כתפיה. לכן היא לא לגמרי פה ולא לגמרי שם. הניסיון להחזיק אותה בכוח במסגרת הרגילה לא בהכרח ייטיב עמה. יכול להיות שמסגרת אחרת, כמו פרוייקט הילה, למשל, יתאים יותר לצרכים שלה, של לימודים ועבודה במקביל. בכל מקרה, מדובר במקרה מורכב, שחשוב לבחון אותו בזהירות ומקרוב, תוך התחשבות בסדרי העדיפויות של הנערה, שלא תמיד עולים בקנה אחד אם מה שנראה לנו כטובתה. אכן לא קל. לפעמים, כאשר אנחנו רואים נער או נערה שלא מצליחים להתרומם ולהצליח עקב נסיבות חיים קשות במיוחד, אפשר לעזור ביצירת תקווה לעתיד טוב יותר. אני נוהגת לומר לילדים כאלה שלימודים תמיד אפשר להשלים, וששום דבר לא אבוד אף פעם. לפעמים זה עדיף על עמדה שמתעקשת על לימודים עכשיו ובכל מחיר. כך את משדרת לה הרבה אמפתיה כלפי מה שהיא עוברת, ומשחררת אותה מהתסכול והכעס על מה שהיא כביכול מפסידה. בהצלחה ליאת