רוצה שתיהיה ילדה גדולה ולא ילדותית
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
יש לי בת בכורה עוד מעט בת 12 אך אינה כלל מתנהגת כמו בגילה מכול הבחינות. כל דבר צריך להגיד לה כלל לא מסתכלת על השעון לדוגמא יש לה באותו יום חוג מיוזמתה היא לא תבדוק מתי היא צריכה להתארגן לחוג כל דבר צריך להגיד לה . גם ההתנהגות שלה מאוד ילדותית במפגשים עם חברים או משפחה תעדיף לשחק מול הילדים הקטנים מאשר להיות במחיצת המבוגרים וליזום שיחה. וגם שיש ילדה בגילה לא מעניינת אותה במיוחד.כלומר לא תנהל שיחה שתמשך ותיצור עניין. מאוד קצרה ולא קולחת . גם לגבי המראה שלה לא כל כך אכפת לה לא מתייחסת כלל איך היא נראית צריך כל הזמן להעיר לה על כך תסדרי וכו' בתחום החברתי בבית ספר יש לה חברה טובה אחת ולא מפריעה לה כלל מבחינתה . לא אוהבת לריב להתערב בין חברות לא מתווכחת מאוד מתפשרת כמו מלאך עם לב של זהב . ילדה שמחה חייכנית אך עם בטחון עצמי נמוך . מאוד דואגת לה שתגיע לחטיבה או לתיכון מתייעצת מה עושים בהתנהלות היומיומית כי כל הזמן אני מרגישה שאני ביקורתית אליה מאוד ומתווכת לה את החיים . היא מבחינתה בשלה לא מבינה מה אני רוצה ממנה כל דבר שמעירים לה עונה לי דווקא והיפך זה כבר נהיה טבוע בה . אך אני רואה ילדות בגילה איך הן מדברות מתנהגות ונחמץ לי הלב . כי בסהכ היא ילדה נבונה חכמה רק מאוד ילדותית מה עושים ?????
שלום רב, ראשית, אקדים ואומר שילדים שונים אלה מאלה בקצב ההתפתחות שלהם, וזה ניכר מאד דווקא בכיתות ו-ז, כאשר חלק מהילדים כבר נראים ומתנהגים כמתבגרים, וחלק עדיין ילדותיים מאד. ועדיין, אני מבקשת להתייחס לעמדה שלך, ואני מצטטת: אני ביקורתית אליה מאד ומתווכת לה את החיים. את יודעת, ילדים גדלים ומתפתחים בתוך הקשר סביבתי. אם ננסח את זה בדרך מאד מאד פשטנית, כשמישהו עושה בעבורנו דברים אין סיבה שניקח אחריות ונעשה אותם בעצמנו. מעניין היה לדעת מדוע מלכתחילה תיווכת לה את החיים. האם היה שלב כלשהו שבו תפסת אותה כחלשה? לא מפותחת? האם חוותה מחלה או משבר? הורים אכן מתווכים לילדיהם את המציאות, אך זה נעשה כדרך להכשירם לחיים, ולא כדי להפוך אותם לתלותיים או חסרי יכולת. העובדה שאת גם ביקורתית, יכולה להעיד (אולי) על כך שעשית קצת יותר מדי, לפעמים גם כשלא היה צריך. כמובן שאף פעם לא מאוחר להתחיל לעודד ילד לעצמאות, אך יש לעשות זאת בדרך מאוזנת, ללא שיפוטיות וללא רחמים. למשל - נסי להימנע מלקחת אחריות על לוח הזמנים שלה. תוכלי להודיע לה שאם לא תהיה מוכנה לחוג בזמן, היא פשוט תפסיד, וששלושה חיסורים יגרמו להפסקת החוג. בדומה, אפשר להתחיל לדרוש ממנה תפקוד בוגר בבית, כמו סידור החדר שלה, עזרה בחלוקת הכביסה המקוםלת לארונות, ריקון מדיח הכלים, וכד. אל תחששי מלעמת אותה גם עם מטלות פחות נעימות לה, שכן זו משמעותה של בגרות: היכולת לעשות דברים גם כשאינה רוצה, או לא לעשות דברים שהיא רוצה כי אי אפשר. עמידה בתסכולים. דחיית סיפוק. התחשבות. אלה גם הכישורים שיעזרו לה לתפקד עם בנות גילה, ולא רק עם ילדים קטנים. מוסיפה - כמו שאנחנו עושות כאן לפעמים - את ההצעה לשקול פנייה להדרכת הורים קצרה, שיכולה לקצר לך את התהליך ולייעל אותו. בהצלחה ליאת
שלום רב, ראשית, אקדים ואומר שילדים שונים אלה מאלה בקצב ההתפתחות שלהם, וזה ניכר מאד דווקא בכיתות ו-ז, כאשר חלק מהילדים כבר נראים ומתנהגים כמתבגרים, וחלק עדיין ילדותיים מאד. ועדיין, אני מבקשת להתייחס לעמדה שלך, ואני מצטטת: אני ביקורתית אליה מאד ומתווכת לה את החיים. את יודעת, ילדים גדלים ומתפתחים בתוך הקשר סביבתי. אם ננסח את זה בדרך מאד מאד פשטנית, כשמישהו עושה בעבורנו דברים אין סיבה שניקח אחריות ונעשה אותם בעצמנו. מעניין היה לדעת מדוע מלכתחילה תיווכת לה את החיים. האם היה שלב כלשהו שבו תפסת אותה כחלשה? לא מפותחת? האם חוותה מחלה או משבר? הורים אכן מתווכים לילדיהם את המציאות, אך זה נעשה כדרך להכשירם לחיים, ולא כדי להפוך אותם לתלותיים או חסרי יכולת. העובדה שאת גם ביקורתית, יכולה להעיד (אולי) על כך שעשית קצת יותר מדי, לפעמים גם כשלא היה צריך. כמובן שאף פעם לא מאוחר להתחיל לעודד ילד לעצמאות, אך יש לעשות זאת בדרך מאוזנת, ללא שיפוטיות וללא רחמים. למשל - נסי להימנע מלקחת אחריות על לוח הזמנים שלה. תוכלי להודיע לה שאם לא תהיה מוכנה לחוג בזמן, היא פשוט תפסיד, וששלושה חיסורים יגרמו להפסקת החוג. בדומה, אפשר להתחיל לדרוש ממנה תפקוד בוגר בבית, כמו סידור החדר שלה, עזרה בחלוקת הכביסה המקוםלת לארונות, ריקון מדיח הכלים, וכד. אל תחששי מלעמת אותה גם עם מטלות פחות נעימות לה, שכן זו משמעותה של בגרות: היכולת לעשות דברים גם כשאינה רוצה, או לא לעשות דברים שהיא רוצה כי אי אפשר. עמידה בתסכולים. דחיית סיפוק. התחשבות. אלה גם הכישורים שיעזרו לה לתפקד עם בנות גילה, ולא רק עם ילדים קטנים. מוסיפה - כמו שאנחנו עושות כאן לפעמים - את ההצעה לשקול פנייה להדרכת הורים קצרה, שיכולה לקצר לך את התהליך ולייעל אותו. בהצלחה ליאת