אינטגרציה בטיפול

דיון מתוך פורום  טיפול מיני בנשים

21/05/2015 | 12:25 | מאת: מיקה

היי, אני מטופלת בטיפול מיני (רגשי, לא גניקולוגי) כבר תקופה, וחשה מאוד מבולבלת מכל הסיטואציה הטיפולית אני לא מצליחה להבין איך צריך להתנהג עם המטפלת יש לי רגשות כלפיה (אין הכוונה לרגשות רומנטיים, אני בחורה נשואה ואוהבת את בעלי) אני מתגעגעת אליה בין הפגישות, היא יקרה לי מאוד וחשובה ומשמעותית. וכשהיא מתעלמת ממני או מגיבה לי בצורה נוקשה אני נפגעת ומרגישה כאב לב נפשי ואפילו כאב פיזי וחולשה. אני מבינה שמדובר ברגשות העברה, והם "שלי" לגמרי, אני גם מודעת לכך שזה לא קשור למטפלת באופן ספציפי וייתכן שאם הייתי מכירה אותה בנסיבות אחרות לא הייתי מרגישה כך (היא גם מאוד שונה ממני מבחינה אישיותית ומבחינת הגיל) לפעמים אני רוצה להיות כמוה בדברים מסוימים, ומרגישה מוזרה ולא מעניינת. אני פוחדת שהיא תצחק עליי ותלעג לי או אפילו תשתעמם ממני , וחושבת שיותר נחמד לה עם מטופלים אחרים שהם יותר "זורמים" ו-"קלילים" קשה לי להיות זורמת וקלילה מול אנשים שאיני מכירה היטב. ולמרות שכל חיי רציתי שתהיה מישהיא שאוכל לדבר איתה על נושאים אינטימיים ועינייני בנות, זה מביך אותי נורא. גם קשה לי לספר לה על דברים שקרו לי, ועל הקשיים שלי כיום בקשר המיני עם בעלי. למרות שאני מרגישה שאני משתפרת ונפתחת לאט לאט. יש לי רצון לכתוב לה , כי רק כך אני מרגישה שהיא "איתי" בין הפגישות, ואני גם רוצה לקנות לה כל מיני דברים ילדותיים וקיטשיים. אני פוחדת מהיום שלא אוכל "להסתיר" יותר את רגשותיי והם יתפרצו, ומה הטעם בכך? הקשר הינו מקצועי ואין לה כלפיי שום דבר. כמובן שאין לי עניין "להטריד" אותה בחייה האישיים. אני מכבדת את גבולותיה וחייה הפרטיים למרות הקושי שלי, ומנסה להתמודד לבד אבל זה קשה לי מאוד לפעמים. הטיפול הזה מבלבל אותי ואני כבר לא יודעת "מי אני באמת?" אם אני בחורה בוגרת ורצינית ושקולה והחלטית כמו שאני באמת, או "ילדה קטנה" עם רגשות, שיש לה צורך שיקשיבו לה קשה לי לקבל שאני שניהם יחד...זה מרגיש לי שאחד מבטל את השני. אמנם שאלתי "כבדה", אבל רק בשביל הכוונה (מלשון לכוון), איך אפשר להגיע לאינטגרציה באמצעות הטיפול? זה אפשרי בכלל? שאהיה אי פעם גם וגם? אני לא חושבת שאני אדם קר ומנוכר ושאין לי שום יכולות רגשיות, אבל מאוד מתקשה לפרוץ את המחסום... תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
28/05/2015 | 16:31 | מאת: אילנה ארד לוין

מיקה היקרה, באומרך טיפול מיני רגשי אינני יודעת בדיוק למה הכוונה ואינני יודעת גם מהו מקצועה של המטפלת. אם המטפלת פסיכולוגית קלינית וסקסולוגית גם יחד, שהוא הדבר הנדרש במקרה הנוכחי, הרי שהנגיעה בנושאים המיניים אמורה להיות מיידית בראשית הטיפול. פסיכולוגים קליניים שאינם סקסולוגים, אינם מכוונים ישירות לנושא המיני כבר מלכתחילה, והופכים אותו לחלק מתהליך ארוך של אינטראקציה מטפל-מטופל בשל חוסר הידע שלהם, כמו גם מבוכה אישית לגעת ישירות ועל ההתחלה בנושאים מיניים. משום מה נדמה לי שבאת לטפל בנושא מיני והסתבכת בתכנים של יחסי מטפל-מטופל הצובעים כרגע את כל התמונה. מצד אחד את חשה הערצה, תלות, דבקות ואהבה כמו-אמהית לדמות המטפלת, ומצד שני את חשה לידה בושה, חסימה, רגשות נחיתות, חשש מהיותך דחויה ולא מועדפת. בתוך כל התסבוכת הרגשית הזו אינך מוצאת כלל את היכולת הרגשית להעלות את הנושאים המיניים אשר בשלהם באת לטיפול, שכן את שקועה עד צוואר ביחסים מול המטפלת. חשוב מאוד להדגיש כי כל טנגו שבעולם הינו בשניים, ואין רק העברה של מטופל אל מטפל אלא יש גם תהליך המכונה "העברה נגדית" של המטפל אל המטופל. קיצורו של דבר, הקשר הנוכחי שואב ממך המון כוחות, משאיר אותך במצב של חרדה קבועה וחשיבה אובססיבית ונראה שאינו תורם למטרה המקורית. הצעה שלי - להעלות ישירות בפני המטפלת את הסוגיה (ואני מבינה את הקושי ואת המבוכה שבכך), ולברר יחד איתה מה תרומתה ומה תרומתך להיווצרות תהליך זה. אין ספק שמטפל הרואה את המטופל שלו מסתבך ברגשות העברה עמוקים המקשים על פתיחות וזרימה, חייב להתערב על מנת להפסיקם ולא "להנות" מרגשות ההערצה והכוח הניתנים במסגרת "הסרט המכונה העברה". אני חושבת שבאחריותו של המטפל למנוע מהמטופל מלהיסחף ברגשות קיצון כלפיו. אם את לא מעזה כרגע לפתוח את המצב על השולחן בגלוי, הייתי ממליצה לפנות לפסיכוסקסולוג על מנת להתמודד ישירות עם הבעיות המיניות המטרידות אותך. כל טוב ובהצלחה, אילנה

מנהלי פורום טיפול מיני בנשים