עצירות קשה

בני בן שלוש וחצי. מדי פעם יש לו עצירות והדבר יוצר אצלו "טראומה" כי נורא כואב לו להוציא צואה. כבר שבוע לא יצא כלום כי הוא לא מוכן להוציא. הוא טוען שהוא מפחד מהקקי. אנחנו אובדי עצות ולא יודעים מה לעשות. עשינו חוקן והוא עוצר את הצואה ונתנו אבילק. הבטן שלו נפוחה מאוד. מה כדאי לעשות, איך משכנעים, או גורמים לזה לצאת?הילד פשוט עקשן נורא! כמה זמן אפשר להחזיק את זה בבטן והאם זה לא מסוכן? תודה רבה

נועה יקרה, נראה לי על פי מה שכתבת שיש לעשות טיפול ממושך, כולל שינוי התנהגותי ולא מתן של חוקן אחד, ואחר כך לחכות לפעם הבאה. עצירות בילדים אינה דבר נדיר ויש לכך סיבות רבות. הטיפול הוא ארוך ועקשני, אך לרוב מביא תועלת. ראשית יש לדאוג להרגלי יציאה קבועים. כלומר, לקבוע שעה מסויימת ביום, כשיש זמן ולא בלחץ, על מנת להקדיש זמן לנושא היציאה. יש לדאוג שהילד יושב נח, אם על אסלה - אזי לדאוג למתקן הקטנה מתאים, ומשענת לרגליים. אם על סיר, אז שיהיה נח. אפשר לספר סיפור, לתת לו ספר וכדומה. בנוסף יש לטפל בעזרת שמן פרפין ואבילק. באופן שיטתי וקבוע לפחות שבועיים שלושה. אני אישית לא אוהבת חוקנים או נירות וכל התעסקות נוספת עם איזור פי הטבעת. דבר נוסף כדאי לדאוג לכלכלה מתאימה ולא כזאת שמגבירה עצירות. הרבה ירקות, ופירות, לשתות מים, אולי דגנים או תוספת של סובין לכלכלה. לא פחות חשוב להבדק על ידי רופא לראות אם אין פיסורה, שזה חתך קטן באיזור פי הטבעת שגורם להרבה כאב בזמן היציאה ולכן גם מחמיר את ההתאפקות. באם יש פיסורה, יש לטפל בה בעזרת אמבטיות רבות, ולעיתים גם משחה. בברכה,