הקאות תכופות

שלום. בננו בן 5. מאז היותו תינוק הוא מאוד רגיש להקאות - כל דבר היה גורם אצלו להקאה - הצטננות, ליחה, שיעול, בכי, ולמדנו לא להתרגש מההקאות שלו, מה גם שגם אשתי נוטה להקיא מאוד בקלות. עם הגיל זה הולך ויורד אצלו. לאחרונה שמנו לב שבממוצע פעם בחודש, בלי כל קשר לאף אחד מהגורמים הנ"ל, הוא עובר מין התקף כזה, שבמהלכו הוא מתלונן באופן פתאומי על כאב ראש מאד חזק (עד כדי בכי), שממשיך, לאחר חצי-שעה, שעה, להקאה (הרבה פעמים בלי שיהיה לו מה להקיא). לאחר ההקאה הוא מותש ונרדם (מה זה נרדם! - באמצע הדיבור שלו) וישן שינה שבשום אופן אי אפשר להעיר אותו ממנה במשך כשעתיים. בהתחלה כששמנו לב לזה לא ייחסנו לזה חשיבות מרובה, חשבנו שזה המשך של אותה נטיה להקאה וכאב הראש קשור לגירסה הפרטית שלו לבחילה. אבל היום, כשזה קרה שוב, ובאופן מובהק בלי שום סיבה נראית לעין (כולל מצב רוח טוב מאוד שהיה לו לפני זה), חשבתי על זה שהצירוף של כאבי ראש והקאות נשמע לי מפחיד קצת. האם אני צודק? יש מקום לדאגה שלי? (סביר שאין קשר, אבל לטובת התמונה הכוללת, יש לו הידרונפרוזיס דו-צדדי מולד, ללא סימפטומים, והוא נמצא במעקב שנתי אצל אורולוג ילדים. אמנם אין סימפטומים, אבל ההידרונפרוזיס עדיין לא מפסיק לגדול, מה שמלחיץ אותי. במיפוי כליות לפני כשנה וחצי נמצא שאין בעיית ניקוז משמעותית.) תודה

ש. יקר/ה, מקריאה ראשונית התיאור שלך "צועק" - מיגרנה ! זה תיאור קלאסי של כאב ראש, הקאה ושינה. מיגרנה יכולה להיות, וקיימת בילדים. לעיתים יהיה סיפור משפחתי. אבל, מכיוון שאתה מציין שלא ניתן להעיר אותו והוא נרדם באמצע דיבור, הייתי פונה לנוירולוג ילדים רק על מנת לראות שהסיפור לא מתאים להפרעה פרכוסית. לא נראה לי שקיים קשר בין ההידרונפרוזיס והתלונות שציינת. בברכה,