בת בדיכאון

בתי בת 29 גרה(בחו"ל) עם שותפים ולומדת באוניברסיטה בהצלחה.היא עובדת עבודה חלקית ואנחנו ההורים משלמים את היתר.מספר שנים היא לא עבדה ולא למדה. היום הבעיה היא ראית המציאות בשחור ללא גבני בינים .היא נפרדה מהחבר כי נדמה לה שהוא לא עוזר לה לצאת מהדיכאון שלה.היא סובלת מדיכאון כ 10 שנים.היא לא מטופלת (היא ניסתה מספר תרופות ומספר פסיכולוגים אך לא הייתה מרוצה )היא חושבת שרק חבר מבין ואוהב יוציא אותה מהדיכאון.היא לא משתפת את המשפחה.וגם חברים טובים אין לה.אני אמא שלה לא יודעת איך לנהוג.הקשר הוא חד צדדי .אנחנו נותנים אך הקשר שלה הוא רופף.

שלום.אינני יודעת מדוע בתך מסרבת לקבל ממכם תמיכה ועזרה. המצב שאת מתארת מורכב מאוד. נראה שאתם מוכנים להשקיע ולעזור ואילו היא פסיבית ולא מעוניינת בעזרתכם. קודם כל היא זאת שצריכה לרצות שמצבה ישתפר אם אין לה את הצורך לשפר את מצבה לצערי, אין לך מה לעשות. אשמח לענות על שאלות נוספות, תודה על השתתפותך בפורום