אמא מיואשת !!!!

שלום רב, אני בת 52 אם לשלושה. בני האמצעי היום כמעט בן 25 מאובחן כ-בעל הפרעת הסתגלות עם מאפיינים דכאוניים והפרעת אישיות נרסיסטית. כשנה וחצי ללא טיפול תרופתי. הפסיק טיפול על דעת עצמו כיהרגיש קשיים בחשיבה וכובד בגוף. מזה שנה וחצי אינו יוצא מהבית עקב מעי רגיז ושלשולים שלאחרונה נתגלו כמחלת " קרוהן". נוטל ראפסאל. לדעתי מצבו מבחינה זו מאד השתפר. הבעיה היא כזו- הוא כבר 4 שנים אחרי שרות צבאי מלא, אינטליגנטי, בגרות מלאה 5 יחידות. רצה לללמוד פסיכולוגיה. כעת ב-4 שנים הללו עברנו בעלי אני ובני הקטן יותר כעת חייל את כל יסרוי הגיהנום. מהתפרצויות זעם בלתי נשלטות עד שבירת דברים בית. ברמ"ם אשפזו אותו רק לכמה ימים כי לא מצאו סיבה לאשפוז. כן היה 3 חודשים באשפוז יום שמאד עזר לו עד שסיים. יצא מהמסגרת שלהם והכל חזר. הוא בבית כל היום. ישן מהבקר בשש עד 12 בצהרים שאר היום והלילה במחשב. לא מזיז כלום בבית, לא עוזר, לא מתעניין באף אחד חוץ מעצמו. הוא מעצבן מאד בגישתו השלילית לכל דבר. אין לא חברים. קשור לאבא שלו שנותן לו הכל בלי חשבון. איתי הוא לא מדבר כי הצעתי לו שצריך לפנות לעזרה. הוא לא עונה לטלפונים בבית. אף אחד לא נכנס לחדרו. שקט בדרך כלל. שאביו חוזר בערב רק הוא מכין לו ארוחת ערב ומדבר איתו על ספורט. לי ולאבא שלו היתה זוגיות נפלאה. עברנו המון ביחד כולל קריסה כלכלית ופשיטת רגל. כלום לא שבר אותנו מלבד הבן הזה שגורם למחלקות רבות ביננו. לפני חודשיים הוא היה מאושפז לצורך בדיקות בבטן והפסיכיאטר שבדק אותו אמר לבעלי " תעזבו אותו הוא לבד ירים את עצמו" מתי??? כשנהיה בבית אבות. ?? יש לו 100% נכות מביטוח לאומי. וכל יום שעובר זה יותר מדי. הבאנו לו פסיכאטר הביתה לא עזר. בתקופות שהוא היה יוצא מהבית הלך למספר פסיכולוגים שאת כולם ניפנף בטענה שהם לא מבינים כלום. אני פונה אליכם בתחינה אנא עיזרו לי. הוא כביכול בוגר וכאילו"זכותו" לא לעשות כלום אך אנו ההורים בפני קריסה. אני אישית מטופלת בסימבלטה וקסנקס XR . בעלי עם סכרת ואנו גמורים .אשמח לקבל עצה מיכם. באמת עשינו הכל. אנחנו שייכים לקופ"ח מכבי והם רוצים לעזור ה"אדון לא מוכן. ובעלי פוחד ללחוץ שמה הוא יעשה מעשה פזיז. תודה עדי

למה אתם לא עונים לי????????????????????????מ-2/8 עניתם לכולם ורק לי לא למה?????????????