חוסר אונים ודיכאון עצום

אני חייל לצערי. קיבלתי ריתוק 20 על שטות, אחרי שטת כל הנשמה נתתי להם. עכשיו אני לא יודע איפה לקבור את עצמי אני לא מסוגל נפשית להיות פה, אני מוכן כל עונש חינוכי אחר(למרות שהפנמתי יותר מידי) ואני בדיכאון מתבודד ואני סובל כל שניה שאני פה אני חייב עזרהההה

שלום. לקבל ריתוק על משהו שאנו חשים לא אשמים עליו מאוד פוגע וזה לא נעים . אבל להגיב עם דיכאון גם לא עוזר. בחיים אנחנו חייבים ללמוד להגיב לדברים אחרי שיקול הגיוני. אני מבין שלחייל בןמ20 הרגשות חזקות, אבל תנסה להפעיל הגיון. מה אהיה בעוד חודש, בעוד חצימשנה? האם שווה לזרוק את הכל עקב הפגיעה? לפעמים עדיף לבלוע חזק לשם מטרה נעלה יותר. פרופ לאון גרינהאוס