איך אפשר לעזור לאבא? זה בכלל דיכאון..?

שלום, זו תהיה הודעה ארוכה מעט, אז אני מתנצלת מראש.. יש לי תחושה שאבי סובל מדיכאון, אבל אני לא ממש בטוחה. אציין כאן שאבי בן 58. בעבר, עד לפני 5-6 שנים בערך, הוא היה פעיל, עסק בספורט, אכל יחסית בריא, השתתף במטלות הבית וכו'.. לאחר שהתחיל לעבוד בעבודה חדשה (בה הוא מאוד לא נהנה, אבל אין אופציה אחרת בגילו והכשרתו), העניינים החלו להתדרדר. הוא הפסיק להתאמן, הפסיק כמעט לחלוטין לעזור בבית ושגרת יומו נראית כך: הוא קם ב5:50, הולך לעבודה, חוזר, מתיישב על הספה עם פיצוחים/חטיפים/ממתקים, בוהה בטלויזיה+אוכל ללא הפסקה (הוא אוכל הרבה מאוד. הוא מסוגל לפתוח חבילה של חצי קילו ופלים ולאכול את כולה). בשלב מסוים הוא נרדם מול הטלויזיה ואז הוא נים-לא-נים כמה שעות, עד שלבסוף הוא הולך לישון במיטה. מוקדם לרוב (בין 8 ל-10 בערב). בנוסף לזה, לפני מס' שנים הוא התחיל להיות מטופל בסטטינים (כדורים להורדת רמות הכולסטרול..). הוא לקח אותם בכל ערב, אך הפסיק "בגלל השיפוץ" (אמי שיפצה את המטבח בבית) ולא חזר לקחת אותם. חשוב לי לציין שהוא גם הפסיק להכין לעצמו אוכל. הוא אוכל, אבל רק חטיפים/ ממתקים, או אם אמא שלי מכינה משהו - הוא אוכל את האוכל שהיא הכינה (הרבה פעמים הוא אוכל אותו ישר מתוך המקרר, כשהוא עוד קר). ניסיתי לדבר איתו, הפצרתי בו שוב ושוב שינסה לאכול יותר מסודר ושיחזור לקחת את הסטטינים. הסברתי לו את הסכנה שבהצטברות כולסטרול בכלי הדם ואת זה שלמרות שהוא "מרגיש טוב", זה לא אומר שום דבר - כי לא מרגישים הצטברות כולסטרול. הרי מרגישים לרוב כשהמצב כבר חמור (במקרה הטוב), או קטלני (במקרה הרע). זה לא עזר. ניסינו (אמי ואני. ביחד ובנפרד) לנסות לגרום לו ללכת לדבר עם פסיכולוג, או פסיכיאטר.. כל דבר שניסיתי לא עזר - הוא מסרב בתוקף לכל דבר. לא בכעס, אלא בביטול ובאמירה של "זה שטויות" על הכל. אני לא יודעת אם מדובר בדיכאון (זה החשד שלי, אבל הוא כן עדיין מסוגל לשמוח מדברים מסוימים. זה פשוט נדיר), אבל אני דואגת. אשמח לשמוע את דעתכם המקצועית ולדעת אם בעיניכם זה יכול להיות דיכאון. אם כן (וגם אם לא) - טיפול פסיכולוגי/ פסיכיאטרי יכול לעזור? איך אני יכולה לגרום לו ללכת לראות איש מקצוע? אשמח לכל עזרה.. תודה רבה מראש

שלום. זה יפה לראות איך את מתעניינת בברואיות של אבא שלך. יש מקום לדאגה! את צריכה להתחיל ולהפנות אותו או ללוות אותו לרופא משפחה שיחזור על כל הביקות כולל בדיקות של בלוטת התריס ושל רמת הורמון הגברי. בהשמך הוא זקוק להערכה פסיכיאטרית. נראה שהוא נמצא במצב דיכאוני

כפי שציינתי, הוא מסרב בתוקף להיבדק. אין סיבה ממשית, הוא פשוט טוען ש"זה שטויות", ש"אתן מדמיינות" וכו'.. כמובן שניסיתי את השיטה של "אם זה באמת שטויות, אז לא יזיק להיבדק.. הכי הרבה נגלה שאתה צודק ואנחנו טועות". שום דבר לא עזר.. מניסיונך, כיצד ניתן לנסות ולשכנע אותו להגיע להערכה פסיכיאטרית? (בדיקות דם לדעתי נצליח לגרום לו לעשות)