אני לא יכול יותר!

שלום קוראים לי עומר אורן אני בכיתה ט' ואני לא יכול יותר. החברים שלי מרביצים לי יורדים עלי כל הזמן כבר שקלתי התאבדות. אפילו ניסיתי להתאבד אבל זה קשה! אני החלטתי לא לספר לאף אחד מלבדכם...אשמח אם תעזרו לי, עומר שחבריו לכיתה מכנים אותו הגמד של שילגיה עם שתי ידיים שמאליות....

עומר היקר, אני חושבת מה לכתוב לך. ובתור מישהי שמתמודדת כבר תקופה ארוכה עם התחושות שלך הכול נשמע לי כמו קלישאות.. אני כבר מטופלת בכדורים פסיכארטיים וטיפול פסיכולוגי אני קצת יותר גדולה ממך אבל אין אלו עוזרים (לפחות לא לי-ונפגשתי עם בעלי המקצוע הטובים בארץ)עלינו להבין שהתחושות האלו הן טבעיות ושבס"ה אנו צעירים ולא צריכים להתמודד עם תחושות קשות שכאלה-אין סיבה לכך. גם אם אתה לא מושלם יש בך דברים שבטוח אין באחרים, הרי כולנו שונים בתכלית וכול בריון שמציק הוא עצמו לא מסוגל להתמודד עם הרגישות שלו ומוציא זאת על האחרים. נגעת ללבי, חשוב לי שתדע שאתה לא לבד-אלפי בני נוער-באמת!! מתמודדים באופן יום יומי. אני אשמח לשוחח איתך על נושא שבעולם. נסה לאתר את האנשים או הדברים שבאמת עושים לך טוב. עצום את העיניים ותחשוב מה/מי/מקום גורם לי להרגיש בטוח ובנוח, אל תחשוב מה תעשה כדי שאחרים ירגישו ככה אלא רק אתה תתמקד באמת שלך. בד"כ אני קוראת שוב את שכותבת אך כאן הכול ישר מהלב אז אני טורחת.

עומר תקשיב אני רוצה לומר לך שגם אני עברתי דבר דומה לשלך ואני מבינה בדיוק מה אתה מרגיש , כמה שהתאבדות נראת מרגיעה ופיתרון קל זאת לא התשובה מה שאתה צריך לעשות הוא לספר להורים שלך על מה שקורה לך ולהתמודד עם הבעיה ללכת לבית ספר למשרד החינוך אפילו לעבור בית ספר ומה שאתה מתאר זה תופעות של דיכאון וחרדה ממה שקורה לך אתה צריך ללכת לפסיכולוגית ופסיכיאטר כדי שיוכלו לעזור לך , מקווה שעזרתי =]