פרידה מבת זוג והשלכותיה

אני בן 38 היתה לי חברה שהיא כיום בת 26, היינו יחד שנתיים, היתה לנו זוגיות מופלאה, היא אפילו נכנסה להריון ובחודש השלישי היא החליטה לעשות הפלה ואחרי כמה שבועות נפרידה ממני כי היא החליטה שהיא לא בנויה למחויבות וקשר רציני ממוסד. חלפו 7 חודשים ואני עדין חושב עליה כל הזמן, קשה לי לקבל את הפרידה ממשהי שהייתי כל כך שלם בזוגיות איתה ובמיוחד על כך שתינוק שהיה אמור להיות לי אננו. אומנם אני עובד ומתפקד רגיל פחות או יותר אבל עדין אני חושב עליה כל הזמן, חושב שהפסדתי זוגיות שיכלה להיות מצויינת, הייתי מתקשר אליה הרבה היום פחות אבל עדין אני מתקשר מידי פעם, היה לי מאוד קשה לשמוע שיש לה חבר חדש ושהיא ציינה שכבר אין לה רגשות כלפיי. האם זה נורמלי שאחרי 7 חודשים הדבר מפריע לי בכך שאני חושב על זה כל הזמן, אני חושב שיהיה לי קשה להשיג משהי שכל כך התאימה לי וכו'. אציין כאמור שאומנם המחשבות האלה מטרידות אותי אבל לא גורמות לי לבעיות ניכרות בתפקוד. מה דעתכם? האם הזמן יעשה את שלו או שהמדובר במשהו יותר רציני?

יוני שלום, צר לי מאוד לשמוע על הפקידה מבת הזוג שאהבת. לעיתים קרובות פרידה יכולה להיות מאוד כואבת והתמודדות איתה דומה לתהליך האבל. הזמן כמובן יעשה את שלו. עם זאת אתה גם אתה יכול לעזור לעצמך. המחשבות על הבחורה, על אובדן התינוק ועל הרעדה יכולות לתקוף אותך ועל כך אין לך שליטה. מחשבות אלו גורמות לך להיות עצוב ולהתגעגע. אתה יכול להחליט להפסיק לדבר עם עצמך על הנושאים שקשורים לבחורה משום שזה לא תורם ורק מלבן הרגשה שלילית. כלים כאלה ואחרים של שליטה ניתן ללמוד בטיפול קוגניטיבי קצר וממוקד. חזק ואמץ! אשמח לענות על שאלות נוספות, בברכה,