בתי סובלת מדכאון וחשבה להתאבד - האם לאשפז אותה

במשך כמה חודשים בתי נוהגת לפגוע בעצמה (שריטות וחתכים) ןאף חשבה להתאבד. גילינו את זה רק לאחרונה כיוון שכלפי חוץ היא הסתירה והתנהגה כאילו הכל בסדר. מצב רוח סביר וסדר יןם פעיל ותקין. לאחר שגילינו את השריטות פנינו לפסיכיאטרית שהמליצה על תרופות וכן אשפוז מיידי. חשוב לציין שהילדה מנהלת אורח חיים תקין - לימודים, בגרויוית בעוד חודשיים ומעגל חברתי מאד פעיל, כך שאישפוז יהווה שבירה של כל מהלך החיים הנורמטיבי שלה. השאלה היא האם לאשפז אותה או פשוט לשמור עליה בבית בשילוב טיפול פסיכיאטרי ותרופות. אנו חוששים שהאשפוז והניתוק רק יחמירו את מצבה ושיהיה לה קשה להתאושש מהמצב הזה. אשמח לשמוע מאנשים שעברו חוויות דומות

שלום לך, התנהגותה של בתך היא תוצאה של מצוקה וחוסר יכולת להתמודד. מצוקה יכולה לבוא ממקורות שונים: חברתי, לימודי, משפחתי וכו'. אני מסכימה איתך שאישפוז עלול לפגוע בחיי השגרה של הילדה לכן, אני ממליצה שבנוסף לטיפול התרופתי הבת תקבל ליווי צמוד של פסיכולוג/ית, פסיכטותרפיסט/ית, עובדת סוציאלית או חונכת יעזרו לילדה להתמודד עם המצוקה. לעיתים קרובות מאוד ילדים לא משתפים את ההורים בכול מה שעובר עליהם וממשיכים להתנהג כרגיל ולשדר שהכול בסדר. לכן, אנשי מקצוע בתחום של טיפול שיחתי יכולים מאוד לעזור לה. הם יכולים להיות עבורה אוזן קשבת, יכולים להנחות ולהדריך כיצד להתמודד עם קשייה, ללמד אותה כלים וכישורים הנחוצים לה על מנת להתמודד באופן יותר יעיל. תעודדו אותה לשוחח עם אנשי מקצוע. בברכה,