דכאון לאחר פרידה מבן זוג

שלום רב, אני גרושה כשש שנים ואם ל- 3 ילדים. יש לי עבודה מסודרת ואיני חווה קשיים כלכליים. לאחר הגירושין היתה לי אהבה גדולה שנמשכה כארבע שנים. מערכת יחסים עם הרבה עליות ומורדות. לפני כשנה וחצי נפרדנו ומאז איני מצליחה להתאושש. הייתי מטופלת תקופה מסויימת בציפרלקס והפסקתי מתוך רצון להתמודד עם הדכאון בלי סיוע תרופתי. לאחרונה הדכאון החמיר (זה קורה בעיקר אחרי כל קשר חדש שאני מנסה ונכשל) עד כדי פגיעה ממשית בתפקוד שלי בעבודה ובבית ומול הילדים. זה מתבטא בחוסר אכילה, התפרצויות בכי בלתי נשלטות, עצב מתמשך וכו'. אני נעזרת בלוריוון ואני לא יודעת בכלל אם מותר ליטול אותו תקופה ממושכת. אני חסרת אונים לחלוטין.רוצה מאד לצאת מהמצב הזה ולהמשיך בחיי. יש לי כל הזמן הרגשה של קרבן ואני נוטה להתעסק ברחמים עצמיים.בזמן האחרון יש לי מחשבות אובדניות. מין רצון לוותר על הכל ולנוח. לא ציינתי שאני בת 47 ונראית טוב מאד. יש לי ביטחון עצמי בריא ולא פה הבעיה. הבעיה היא שנותרתי מאוהבת במישהו שלא מעוניין בי והמשיך בחייו כבר מזמןואני לא משלימה עם זה. לא חותכת את החבל. ממשיכה להתעסק בזה כל יום כל היום, לפנטז, לכתוב לו אינספור מיילים ולחכות לתשובה.באיזשהו מקום לא זנחתי את הציפיה שהוא יחזור אלי יום אחד. בבקשה עזרו לי להמשיך בחיי . הילדים שלי זקוקים לאמא שמחה ומתפקדת ואני רוצה לקבל את חיי בחזרה. תודה, שרון

שרון שלום, לצערי, המצב שאת מתארת מורכב מדי בכדי להתיחס עליו דרך הפורום. באופן כללי, יתכן וכדאי לשקול לחזור לטיפול התרופתי. בנוסף, טיפול בשיחות יכול לעזור לך לעבד את הפרידה, להתאבל על הבחור ולחזור לתפקוד התקין. חזקי ואמצי!