איך להתמודד עם דכאון

מידי פעם אני נופל לבור עמוק. בור עמוק זה אי אפשר לתאר. מה שקורה זה שאז אני סוגר את עצמי מלתת לאחרים לעזור לי, אני מאבד אימון בכולם ותוך זמן קצר גם בעצמי! אני מתחיל לשנוא את עצמי מאד, ורוצה למות. [לא עושה מעשים, למזלי]. זהו סבל שאי אפשר לתאר. אבקש לקבל עיצה איך לתת אימון ולא לסגור את עצמי בכוח? ממה אשאב את הכוחות לעזור לעצמי? האמת, הסיבה להדרדרות זו, הוא ה'רחמים עצמיים' שלי מחשבות "למה אני צריך להתמודד עם קשיים כל כך קשים? ואז אני מרחם על עצמי כל כך, ולא רוצה יותר להתאמץ, נמאס לי מלהתאמץ,וממילא אלו שרוצים לעזור לי לחזור למעגל התפקוד הם 'לא מבינים אותי' עכשיו כי נמאס לי מהחיים. אקוה שהסברתי את עצמי. בכל אופן אני מאד מאד סובל, ואני מאד מבקש עזרה והכוונה תודה

שלום לך, נראה שאתה מאוד סובל ולא מצליח להתמודד לבדך עם המצב וגם לאחרים אתה לא מאפשר שיעזרו לך. הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצבך ניא לשלב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה התנהגותית - קוגניטיבית. כודם כול הייתי ממליצה לך לפנות להתיעצות פסיכיאטרית על מנת לעבור אבחון מקצועי ומעמיק. נוכחת לדעת שרחמים עצמיים לא עוזרים אלא רק מחמירים את המצב ומחלישים אותך. תתחיל לפעול באופן יותר יעיל. פנה לעזרה מקצועית. בהצלחה,

כשאני בדכאון אין לי אימון באף אחד. הרי החשיבה הדכאונית לעולם אסבול וכו' והרופאים מה כבר יכולים לעזור, והפסיכולוג ש'דוחף' מה יצא מזה, אני תמיד אפול וכו'. אז אני סוגר את עצמי לגמרי ולא נותן לאף אחד לגשת. זו השאלה שלי, אני חייב עיצה איך להתמודד עם זה. תודה רבה