אמא בדכאון שנים ולא מוכנה לעזור לעצמה. מה עושים??

שלום רב, מזה כ-10 שנים או יותר אמא שלי (כיום בת 60) שרויה בדכאון. הדבר לא הוכח אצל שום מטפל - מאחר ולא רצתה ללכת . חוץ מפעם אחת שהכרחתי אותה ללכת לפסיכיאטר שהיא הצליחה להערים עליו שהכל בסדר. אך כל הסימפטומים מעידים שהיא במצוקה. היא גרושה מזה 15 שנה, חיה כיום בגפה. אינה עובדת (עברה הרבה עבודות-הרבה פיטורים). היא חיה בעבר. בכל שיחה מזכירה את העבר, את הטעויות שנעשו ומה היינו צריכים לעשות.. היא מסכסכת סדרתית. ממורמרת ודי רעה האמת. אני יכולה לתאר לעצמי שזה מתוך התסכול שלה. היא אומרת דברים בלי לחשוב פעמיים. פוגעת, כפוית טובה. אינה מוכנה לעבוד ולא ללכת לביטוח לאומי. כל הנושא הכלכלי נופל על הבנות שלה. (אני ואחותי). הוריה ואחותה נפטרו לפני יותר מ-10 שנים. היא מגיעה למצב שאין לה מה לאכול אז אנחנו שולחות לה .. וכשמנתקים לה את החשמל אנחנו צריכות לשלם. וגם אנחנו עובדות קשה מאד למחייתינו ולשתינו ילדים שצריך לכלכל. אך המצב לא יכול להמשיך כך. ברור שאנחנו מזינות אותה ועוזרות לה להשאר במקום הזה. לא פעם היא אמרה שהיא רוצה את המשפחה בחזרה. וזה משהו שלא יקרה. כולם המשיכו הלאה. יש לה דירה על שמה. וכרגע אנחנו החלטנו לנתק אתה כל קשר עד שתחליט למכור את הדירה . אמרנו לה שזו ההזדמנות להשתקם. למצוא דירה בשכירות , לקנות רהיטים חדשים (היא חיה עם הרהיטים שלנו משנות ה-80) והדירה נראית כמו מחסן. ושיהיה לה כסף למחייה. היא מתנגדת לכל מה שמציעים לה. היו לה אף מחשבות "הזויות" שעוקבים אחריה ועוד.. לי היה קשה לעכל את זה בתור הבת שלה. אשפוז בכפיה לא בא בחשבון מאחר והיא לא מסוכנת לעצמה ולסביבה. היא מאד מניפולטיבית. ואני פשוט כל כך עייפה מזה, היא לא רוצה טיפול, לא רוצה לעבוד ולא רוצה לעבור דירה. היא לא יכולה ליפול עלינו אחרת ניפול יחד אתה לתהום והיא תהרוס אותנו גם. ובכל זאת המצפון אוכל אותנו. היא גרמה כבר לפירוק משפחתה של אחותי. היא ממש מעיקה, תלותית (ואין כל סיבה ממשית לכך, אישה בת 60 עדיין צעירה ויכולה לעבוד או לקבל הבטחת הכנסה!...) אבל לא לכבוד שלה ללכת. הצלחתי פעם אחת לגייס לה כספים מדוד עשיר . זה הספיק בדיוק ל-3 חדשים. היא פשוט גומרת לכולם את הכספים. ובעיקר את האנרגיות. לצערי המצב כל כך גרוע שאני ואחותי פשוט לא סובלות אותה יותר. לא חשבתי בחיים שאגיד לאמא שלי שאני שונאת אותה. אשמח לשמוע קצת חוות דעת. מה אפשר לעשות, מה אחרים היו עושים? הבת המתוסכלת.

שלום לך, המצב בו נמצאות את ואחוך אכן מאוד קשה מכמה בחינות: מבחינה אישית (דילמות של המצפון), מבחינה כלכלית (תמיכה כספית לאמא), מבחינה פיזית (העזרה דורשת השקעת זמן ואנרגיות בנוסף לעיסוקים אחרים כמו בית, משפחה, ילדים ועבודה). יתכן ויש צורך להתנות את עזרתכם בכך שאמא תלך לטיפול והפעם, אתן תסבירו לפסיכיאטר את כול המצב כפי שהוא ולא כפי שאמך מתארת אותו. גם אם לאמא אין שום תובנה למצבה את ואחותך יכולות להסביר לה שתפסיקו כל עזרה עד שהיא לא תלך לרופא. בנוסף, ניתן לנסות לשתף רופא משפחה במצבה ולבקש שרופא המשפחה ימליץ לאמא על התיעצות אצל פסיכיאטר. דרכים נוספות כיצד להביא אדם לטיפול ניתן לקרוא בכתבה: http://www.mindclinictlv.co.il/תצוגתמאמר/tabid/59/smid/380/ArticleID/41/reftab/61/Default.aspx חזקי ואמצי!

אני בהחלט מסכימה עם כל מילה. אנחנו צריכות להיות בחזית אחת בעניין. אני גם דוגלת בדרך הזו. אחותי היא זו שנופלת ברשתה של אימי בכל פעם שהיא זקוקה למשהו. זו בהחלט הדרך היחידה . תודה ואשמח לעדכן!!! ק