מחשבות שליליות וחוסר ביטחון

אני בת 61, נראית טוב לגילי, עובדת ומוערכת בעבודה. העובדים איתי אוהבים אותי, הממונים עלי מרוצים ממני. תשאלו אם הכל כל כך טוב אז מה רע? אני חסרת ביטחון, בעלת הערכה עצמית נמוכה. תמיד פסימית, חושבת על הגרוע ביותר,(יש לי בן חולה במחלה כרונית-אבל מרגיש ומתפקד טוב),אני כל הזמן דואגת לילדים לנכדים לאבי, הדאגות הן אובססיביות. אני לא אוהבת לצאת לבלות,קשה לי להנות. דבר נוסף,כשאני בחברה אנשים, או פוגשת אנשים, אף פעם לא פונים אלי אלא לאלה שלידי, כאילו אני לא קיימת ואני צריכה תמיד להדחף לשיחה על מנת שישימו לב אלי. ובגלל שיש לי עודף גאווה אני מתרחקת מהאזור או שעושה עצמי שכל השיחה לא מעניינת אותי. לא תמיד זה היה כך, אני חושבת שזה החל עם מחלת בני, והחמיר עם השנים. הלכתי לרופאת המשפחה, הציעה לי ללכת לפסיכולוג, מה שעדיין לא עשיתי ובמקביל נתנה לי REMOTIV שאני לוקחת כחודש, אך לא מרגישה שיפור. אגב, יש לי משפחה נהדרת, תומכת, בעל וילדים. מה לעשות? לפסיכולוג אני עדיין לא מוכנה.