מקווה שלא חזר:/

שלום, אני בת 20 . בגיל 15.5-17.5 סבלתי מדיכאון ממש כבד, טופלתי בכדורים, היו לי נטיות אובדניות , בלבול מטורף, חוסר שליטה וחרדות. היתי מטופלת קבוע אצל פסיכולוגית קלינית פעמיים בשבוע ואצל פסיכיאטרית פעם בחודש. בגיל 17 17.5, זה ממש התחיל להשתפר ולהתייצב והתחיל לעבור, עד שעבר לחלוטין. הפסקתי עם הכדורים והטיפולים, והחלטתי להתגייס לצבא, וכן הכל היה תקין ומעבר לזה ממש מופלא ומהנה! לא היה זכר לדיכאון! היום אני 4 חודשים לפני שחרור, ולאחרונה (חודש-חודשיים) מרגישה נסיגה איטית במצבי , קשה לי להצביע על גורמים לכך כי בסך הכל ידעתי תקופה נורא יפה, אני הרבה יותר עצובה משמחה, חלשה מאוד פיזית, נורא פסימית, ובעיקר מרגישה כאילו משהו עוצר בעדי מלחיות כרגיל ואני לא מצליחה להבין מה קורה, וכמובן בתור אחת שחוותה דיכאון כל כך חמור אני מבוהלת ביותר לגבי זה. מה אתם חושבים שעליי לעשות? האם אני סתם מודאגת וזה יעבור כי הרי אין לי מחשבות אובדניות וזה פשוט דכדוך? אולי יכול להיות שמדובר במשהו רפואי כי אני דיי חולנית ולא עשיתי בדיקות תקופה ארוכה? תודה רבהההה רבההה ושבוע טוב!

שלום לך, אני מאוד ממליצה לך קודם כל לפנות לרופא המשפחה ולעשות בדיקות תקופתיות במיוחד לבדוק תפקוד של בלוטת התריס (תת תפקוד של בלוטת התריס גורמת לתחושת דכדוך, חוסר אנרגיות וגם לתחושת ד?כאון). אם הבלוטה תקינה, כדאי שתפני לפסיכיאטר כדי לקבל טיפול אנטי דיכאוני. יתכן ודיכאון שוב חוזר על כך מעידה ירידה במצב הרוך שנמשכת כבר חודשיים. חשוב לתפוס את המצב בזמן, לפני שדיכאון יחמיר והמצב יצא מכלל שליטתך. לעיתים קרובות תקופה שלפני שחרור יכולה לגרום לירידה במצב הרוח וזאת תגובה אופינית למצבים של שינויים צמתים שונים בחיים, כאשר פרק אחד נגמר ומתחיל פרק חדש בחיים. מצב של חוסר וודאות, התלבתות לגבי המשך דרכך יכולים להשפיע על ירידה במצב הרוח. ללא ספק את זקוקה לעזרה על מנת לעבור את התקופה הלא פשוטה. חזקי ואמצי! בברכה,