דכאון?

שלום אני בן 30, סטודנט, רווק. אינני זוכר מאורע מסויים שגרם להתדרדרות אך מזה כמה שנים הנני חסר חשק ומוטיבציה לפעול. הדבר מתבטא בכל התחומים, משפחה, עבודה, זוגיות, חברה וכו'. מאידך, כאשר הנני פועל אני עושה זאת בצורה הטובה ביותר. סף הגירוי שלי מאוד גבוה ואינני מוצא עניין בשום דבר, רגשותי מוכהים, מאוד אדיש, אפתי לסביבה, אני מניח כי זו גם הסיבה שלא פניתי לייעוץ , בנוסף לאגו וחשש מטיפול תרופתי. ממעט לדבר וליצור יחסים חדשים (עם חברים מהעבר הדבר פחות בולט), תמציתי, מקרין "עזבו אותי בשקט" לסביבה, למרות זאת, אנשים כן נוטים ליצור קשר (אינטליגנטי, נאה) אך אני נוטה לדחות ולעיתים מה שאני משדר גורם לכך. אפשר לומר שאני צופה מן הצד, עושה את המינימום הנדרש. אין לי בעיות שינה, אכילה, קשב או ריכוז, או חשק מיני ובהקשר זה נוטה ליחסים מזדמנים ללא מחוייבות. לא הייתי מגדיר עצמי כאדם עצוב (אולי קצת מתוסכל) אם כי יש שהעירו שאני אכן יוצר רושם כזה (עצוב או רציני מידי). קצת חסר ביטחון, סגור (תמיד הייתי, אם כי פחות), לא נוטה לחייך ולצחוק (לא עוצר עצמי אך כאמור סף הגירוי גבוה). כשלעצמי, אני מאמין שמדובר למעשה בגלגל, דבר הגורר דבר ומקורו בחוסר החשק ובהעדר מוטיבציה. המצב לא פוגע בתפקוד היום יומי לפחות מבחינת לימודים ועבודה כאשר אני מחזיק באחת, אך בהחלט ישנה תחושת פספוס, החמצה ורצון לשפר את המצב. אודה לייעוץ או כיוון בעניין.

שלום לך, אכן מדובר במעגל הקסמים שבו אין חשק ומוטיבציה לפעול וחוסר פעילות גורמת לדכדוך שמוריד עוד יותר את המוטיבציה. נסה להציב לעצמך מטרות קטנות בעלות משמעות של התפתחות וצמיחה אישית. התמסרות ומחויבות למטרה גם אם אין חשק יכולה לעזור לך לשבור את מעגל הקסמים ולהוציא אותך לדרך טובה יותר. בהמשך אתה תרגיש סיפוק מעשייה. נסה להיות פרודוקטיבי בכוח. התהליך מחייב לפעול בהתחלה בכוח ורק בהמשך תוכל להינות מהתוצאות. טיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) יכול מאוד לעזור. בהצלחה,

אני אכן מתמסר ודבק במטרה אף ללא חשק וזאת מהיותי פרפקציוניסט העניין שאין לי שאיפה או רצון להשיג מטרות ואני עושה זאת רק כדי לצאת ידי חובה לכן גם אין סיפוק בהשגתן. לטעמי אם ארגיש טוב יותר אהיה מונע יותר לפעול ויעלה החשק האם יש מקום לטיפול תרופתי שישפר את ההרגשה ויכניס למעגל חיובי? תודה.