דיכאון

שלום, אני בת 22, וסיימתי ללמוד לפני כשבועיים. מאוד נהניתי מהלימודים ומהרגע בו הסתיים הקורס שבו למדתי החל אצלי עצב בלתי מוסבר, עייפות, כאבי שרירים, בכי ללא סיבה (לפעמים הסיבה לבכי היא נורא שטותית, בגלל שנגמר הקורנפלקס או בגלל שאין מה לראות בטלוויזיה), אני גם גורמת לויכוחים ומריבות במשפחה שלי וזה משהו שלא אופייני לי. היום המצב החמיר כאשר הגבתי בצורה מאוד קיצונית על הודעה שההורים שלי הודיעו לנו שבדרך כלל הייתה משמחת אותי. אני גם שמה לב לתיאבון מוגבר שהתעורר אצלי ושגורם לי לרצות בעיקר פחמימות. אני מאוד מודאגת ממצבי, ומאחר שבעבר סבלתי מתקופות קצרות של דיכאון שעבר לבד אני חוששת שאולי אני סובלת מדיכאון קצת יותר קשה הפעם. בדרך כלל אני מצליחה להאבק בדיכאון על-ידי מוזיקה וספורט, אבל הפעם אני לא מסוגלת בכלל להקשיב למוזיקה, כי זה מעצבן אותי ואני לא רוצה לעסוק בספורט כי אני עייפה מדי. אני אפילו לא רוצה לבלות עם חברים. אני לא יודעת מה לעשות, כי אני די מודעת למה שקורה ולא בטוחה שטיפול הוא הדבר הנכון בשבילי, אבל מצד שני, אני לא לגמרי בטוחה כמה זמן ייקח לי להגבר על ההרגשה הזאת. אני מחפשת בעיקר הכוונה מה אני יכולה לעשות בלי שאצטרך לגשת לטיפול, כי את העובדה שיש לי בעייה אני כבר יודעת.

שלום לך, מפנייתך אני מבינה שבעבר הצלחת להתגבר על תקופות של דיכאון, הפעם את לא מצליחה לבדך. אני מאוד ממליצה לשקול עזרה תרופתית. יתכן והם יתנו לך את הכוחות החסרים להמשיך בדרכך לאחר סיום הלימודים. חשוב לבדוק את מהות הקשיים בתקופות שונות של מעברים וסיום של דברים בחיים שלך. לפעמים אנו מתקשים יותר בתקופה שבה משהו מסתיים. בעזרה מקצועית תוכלי להבין יותר ולמצוא את הדרך המתאימה לך להתקדם. אשמח לענות על שאלות נוספות, תודה על פנייתך לפורום, בברכה,