יציאה מהדיכאון

החלטתי לכתוב בגלל שבתקופה שהייתי בדיכאון כ"כ חיפשתי מישהו לדבר איתו ולהתיעץ איתו, שעבר את מה שאני עוברת ושמבין אותי, ואולי בעיקר- יכול להדריך אותי איך לצאת מזה והבטחתי לעצמי שכשאני יוצאת מזה אני חיבת לכתוב איך הצלחתי! זה התחיל שחזרתי למקום שבו שירתתי לאחר שבת (ומבחנתי, אז לפחות, זה התחיל לי בבת אחת ופתאום)קמתי מוקדם בבוקר ולא הצלחתי לחזור לישון כול הזמן הרגשתי חוסר מנוחה,לחץ, חרדה ומועקה ענקית על הלב, לא הצלחתי לאכול וכשהכרחתי את עצמי- הקאתי. הרגשתי כאילו אני עפה מעל המציאות ולא חיה אותה. לא הצלחתי להבין מה כ"כ מפריע לי שלא נותן לי מנוחה וגם לא הצלחתי לדמין שום סיטואציה שבה אני לא מרגישה ככה. וגם הרגשתי שלשום מעשה שאני יעשה יש באמת משמעות. כשראיתי אנשים סובלים/ שחשבתי שהם בטח סובלים הרגשתי שאני זאת שחיה את הסבל שלהם. לפעמים בערב הייתי מתחילה להרגיש יותר טוב ולחזור לעצמי והייתי מתפללת שמחר אני כבר אהיה כמו תמיד. למזלי, כל הזמן הזה שיתפתי את המשפחה שלי והחברות שלי(זה כ"כ חשוב!)עד שחברה שלי אמרה לי שאולי כדאי לי ללכת להתיעץ עם פסיכולוג - המחשבה על זה כ"כ הפתיעה אותי כי בכלל לא חשבתי שזה בעיה פסיכולוגית. דיברתי עם אמא שלי והחלטנו ללכת לרופאה. הרופאה שלחה אותנו לפסיכיאטרית שקבעה שאני בדיכאון-רשמה לי כדורים (רסיטל) ויעצה לי ללכת לפסיכולוגית. כשגיליתי שאני באמת בדיכאון ועוד אני צריכה לקחת תרופות פסיכיאטריות זה משמ ערער את עולמי- אני? בדיכאון? אני כזה בן אדם שמח וצוחק -איך זה הגיוני? אני חולת נפש? האם אני יצליח לחזור לעצמי? ואז גם התחילה לי מעין אובססיה על דיכאון-קניתי ספרים קראתי המון מאמרים ופורומים בנושא של דיכאון וזה היה במקביל לטיפול הפסיכולוגי. לקח כמעט 3 שבועות עד שהתרופה התחילה להשפיע ואלו באמת היו 3 שבועות קשים שכל הזמן ציפיתי שההרגשה המעיקה כבר תעבור! הטיפול הפסיכלוגי והטיפול התרפתי ארכו כשנה שבמהלכם היו הרבה נפילות-בעיקר מעצם הרעיון שאני בדיכאון (זה כבר מכניס לדיכאון..:)) ומהרצון שהדיכאון יעבור אבל שזה לוקח זמן. היום אני יכולה לדעת לפחות מה חלק מהסיבות שהייתי בדיכאון ואיך להתמודד עם דברים בצורה יותר נכונה. הסיבה של הדיכאון היא כבר נראה לי אישית יותר לכל אחד ואחד. (אני גם יודעת שזה משהו ביולוגי ולא תמיד אירוע מסוים). לפני 3 שבועות סיימתי לקחת את התרופות והחלטתי שעכשיו זה הזמן לשתף ולעזור לאנשים אחרים שמתענינים ורוצים לשמוע מאנשים שיצאו מזה. הכתיבה עכשיו לא הייתה קלה אבל היא בהחלט הייתה לי משמעותית וחשובה לסיום התהליך. בהצלחה לכולם!