אני מכורה לאוכל!

אני מכורה לאוכל, ורק ניתוח יכול לעזור לי בקשר להשמנה קיצונית. יש לי בן מאוד חכם שגר בחוץ לארץ. התייעצתי איתי והוא ענה לי ששום ניתוח לא יעזור אלא סבלנות, שליטה עצמית והערכה עצמית גבוהה. והוסיף: "כמו שלא יחתכו את הידיים של זה שאוחז בסם, בסיגריה, או בכוס האלכוהול - כך לא יעזור עם יינתחו עת קיבה!". כלומר, הוא גמר לי את השביב האחרון של תקווה שהייתה לי. הוא חכם ומלומד. והוא רזה. איך אני יוצאת עכשיו מזה, כשאני כמעט כבר על שולחן הניתוחים? (יש לי תור מסודר בקרוב). דווקא רופא מנתח אמר לי שהניתוח יעזור לי מאוד - מה לעשות?

יש את הגריי שיט הרבה מכורים נגמלו מאוכל בזכותם תנסה

יש גם את מרכז ה-OA ברמת גן שמומלץ מאוד. חפשי בפורום של הפרעות אכילה ואכילה רגשית יש שם קישור לאתר שלהם. אני לא חושבת שאוכל זה רק עניין של שליטה עצמית. אני חושבת שזה קשור לאיך האדם מתמודד עם המציאות וכיצד הוא "מעכל" אותה. אוכל הוא רק סימפטום. חשוב כמובן לא להזניח ולטפל בייחוד אם את מדברת על מצב של השמנת יתר אבל יותר חשוב מזה לטפל במה שעומד מאחורי זה. אני מתמודדת עם בולימיה ודיאטות כאסח.. מערכת יחסים עם אוכל היא אכן דבר קשה. מאחלת לך בהצלחה ושנה טובה חדשה ומתוקה!