תעזרו לי.

היי, אני בן 18 וקצת מעשן חשיש קרוב לשלוש שנים ולאחרונה כול לילה במשך שלוש חודשים שאני מעשן כדי לברוח מהמציאות ושהכול יראה טוב תאמת המצב שלי לא כולכך רע ואני עוד יכול לקום עם הרגליים ולסלק את החובות שלי להתגייס לצבא ולהציל תחיים שלי אבל אני רק לא מצליח לקחת תיוזמה ולעשות את זה אני חושב בגלל הסמים שהם שינו אותי לגמרי והחברה שלי עזבה אותי בגלל שהשתנתי לדעתה ,אני מרגיש גם בעצמי שאני השתנתי לרעה בעצבים שלי ובכל מה שקשור לרצינות ולעבודה, רציתי לדעת על ההשםעה של החשיש והגראס על העופי של הבאנדם ועם אפשר בכלל להחזיר את הגלגל אחורה ולחזור להיות הבנאדם שהייתי לפני הסמים, תודה מראש

אני כותב אליכם מתוך הזדהות ונסיון של שנים בשימוש יומיומי בסמים הללו. לכאורה הם אינם נוראיים ולא ממכרים פיזית, אבל התלות הנפשית והחברתית בהם עלולה להיות גדולה מאוד. אני זוכר את עצמי בורח מאנשים כדי להתמסטל לבדי. זוכר איך פחדתי, איך רעדתי, איך הייתי אדיש לחיי וחסר אדרנלין להתקדם. ולמה להתקדם?? הרי לא רציתי לשנות כלום... פחדתי שאם אזוז קדימה אז אאלץ לוותר על הסם ומזה פחדתי מאוד. ונכון שאחרי שמתמסטלים אז זה לא נראה סיפור גדול להפסיק? חבל רק שלאחר שההשפעה מתחילה לעבור והכאב מגיע, שוב זקוקים לסם, ואפילו יותר. אני מציע לכם להרים טלפון בלי לרצות. "אל סם" באיזור המגורים שלכם, כמו שאינה המליצה. אולי בהמשך קבוצות NA באיזורכם. אנחנו אולי מוותרים על חיינו ומזניחים את גופינו, אולם שינוי יתכן. מנסיון.

יש מסגרת טיפול שמותאמת לציעירים. אכן אפשר לבנות את חייך ללא סם רק תזכור שכולם עושים טעיות ואם אדם מצליח לסלוח לעצמו ולהאמין בעצמו, אז הוא יכול לחיות ולהרגיש טוב - זו המטרה, גם של הטיפול וגם של שימוש. (רק שעם הטיפול זה יכול להצליח, ועם שימוש בסופו של דבר רק יחמיר. ) תכתוב לי מאיכן אתה וננסה יחד להתאים לך מסגרת.