מהמר לשעבר המשך

לאינה שלום רב. במהלך הטיפול למדתי המון אל עצמי.המון תעצומות נפש שלא ידעתי שקימים בי. כשהגעתי לעמותת אפשר בפישה הראשונה אים המטפל אמרתי שמהפגשיה הזאת ואילך אני מפסיק להמר וביעקר רוצה לקבל כלים בכדי שאני יוכל לעזור לעצמי. מאז אותה הפגשיה הראשונה ועד היום אני לא מהמר. גדלתי בבית שאף פעם לא פירגנו לי ומישם מגיע החוסר ביטטחון והדימוי העצמי הנמוך. אף פעם לא באמת הייתה לי זוגיות . והפחד מאינטימיות ומהלא של הנשים מאוד מפחיד אותי. אחרי שמונה חודשים הפסקתי את הטיפול כי הרגשתי שהטיפול כבר לא אפקטיבי וביעקר רציתי להיתמודד אים הכול לבד. מאז שהפסקתי את הטיפול .[שנה] אני מרגיש נסיגה וביעקר שאני עומד במקום. אני לא יודע איך להפסיק אים ההליכה למכונים האוננות. וביכלל לא ידע איך לפרגן לעצמי. ישמח לשמוע מה דעתך? מקוווה שנתתי מספיק אינפורמצייה. תודה מראש עמית.

עמית שלום. לאור מה שכתבת,נראה שחזרה לתהליך הטיפולי יכולה לסייע לך ובעיקר, להקל עליך במה שהנך עובר. אני מתרשמת, כי אתה מודע לעצמך, בעל כוחות, מוטיבציה ולמרות הקשיים אתה ממשיך ולא חוזר אחורה. אחת המטרות הטיפוליות היא להכיר את עצמך ולקלוט מתי "להשתמש בקביים של הטיפול". הטיפול דומה לספירלה- גדלים, מתפתחים ואז חוזרים להתמודד עם הנושא ממקום חדש ובוגר. אני לא מאמינה בקיצורי דרך או פתרונות אינסטנט. אני מתרשמת שגם אתה לא, כוון שעד היום הלכת בדרך היסודית. בהצלחה \