שאלה לאינה

אינה שלום, אני מתעניין זמן רב בנושא ההתמכרויות וקראתי די הרבה חומר בנושא. מתסכל אותי שאין כרגע דרך למנוע את ההתמכרות לפני שהיא מתרחשת או לפחות לטפל בה בשלב מוקדם ככל האפשר. מכיוון שאין כרגע כלי אבחנתי ביולוגי (דוגמת MRI או CT) לבעיות במערכת הדופמינית (אני מדבר פה על התמכרות שבבסיסה ביולוגי ולא התמכרות שמהווה סימפטום) חשבתי על הפצת שאלון אבחנתי בגילאי המטרה (נגיד 17-18) בבתי הספר והפניית אלו המתגלים כ"בעייתיים" לטיפול. מה דעתך?

שלום לך, שאלה שלך מרתקת וחשובה אך מעלה לא מעט התלבטויות אתיות ומוסריות. אני מאמינה שלכל התמכרות יש בסיס ביולוגי או לכל הפחות, קשר להרבה מערכות בגוף (תחלואה כפולה, למשל). אני מאמינה בזרם שמתייחס להתמכרות כנובעת ממשולש הזהב - ביולוגי פסיכולוגי וסביבתי (ביו-פסיכו-סוציאלי). היחס בין הגורמים משתנה מאדם לאדם ומהתמכרות להתמכרות. למשל, בזכות המחקרים אנו יודעים לזהות גורמי סיכון הסביבתיית (את חלקם הגדול). אך אנו לא יכולים להתערב, כי הדבר יהיה מאוד סטיגמטי עבור אותם "המסומנים", ישלול מהם, במידה מסויימת, חופש בחירה ואף עשוי לגרום להגשמת הנבואה.זוהי הדלמה המוסרית שציינתי לפני כן. התמכרות זה תחום מאוד רחב, למשל, ההקשר הפסיכולוגי נחקר ונבדק אך למרות שהוא משמעותי (לדעתי בעל משקל רב ביותר) בהבנת ההתמכרות, עדיין אין מספיק ידע בתחום. אני הייתי מפנה את המשאבים, למשל, לזיהוי גן של סרטן ריאות ומאפשרת לאנשים לקבל החלטה מודעת על עישון סיגריות או הייתי משקיעה יותר במניעה והסברה ותוך הייתי מאתרת, אנשים בסיכון ומגייסת אותם. אפרופו, זו שיטה שנמצאה די יעילה במחקרים. בבהצלחה