התמכרות או התפתחות?

אינה שלום, אני באמת סקרנית לדעת ואולי גם מתוך מה שעלה פה מנסיונם של אחרים- האם לדעתך ההתמכרות לפורומים תומכים בהם אנשים מעלים שאלות ומקבלים תשובות אחד מהשני- לא בעצם נותנת מענה לצורך אנושי בקשר ומעשירה ומגוונת דווקא את ההתנסות. האם זה לא משהו שדווקא מאפשר תרגול של מיומנויות חברתיות ורגשיות שיכול אפילו לסייע בתנאי 'שדה'-גם אם זה נעשה באופן מסיבי וכביכול 'לא תואם'? כי תמיד קיימת כביכול הנחת היסוד ש'זה בא על חשבון' קשרים אנושיים מוחשיים. האם אנחנו לא ממהרים לערוך פתולוגיזציה שאולי לא מספיק מתייחסת לפקטורים של התפתחות, צמיחה פנימית ואינטרוספקציה שקשים למדידה- ומעדיפה דווקא את התפקוד הקונקרטי בתוך המציאות?

שלומית כמה שאת צודקת. לדעתי, כל תופעה חדשה קודם כל עוברת תהליך של פתלוגיזציה ורק אחרי זה עוברת תהליך ניקוי הדימוי. אני אכן חושבת שאינטרנט - פרומים, צ'טים - יכול להוות מעין זירת תרגול למימנויות חברתיות בתנאים מוגנים, דהיינו אין צורך להיחשף. השאלה כאן היא הגבול. האם אותו אדם יוצא החוצה ומתחיל ליישם את מה שהוא תירגל או הוא ממשיך להמנע מ הקשרים ה"אמיתיים" והמציאותיים. אם אותו אדם מצמצם את המציאות האנושית לטובת המציאות הוורטואלית כאן מתחילה הבעייה. באופן כללי יש מעט "דברים מזיקים" מה שמזיק לרוב זה השימוש המזיק. ושוב שלומית תודה על שאלה מצויינת