פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
מנהלי פורום קטרקט בניהול עמותת לראות
ברצוני להתייעץ איתכם בנושא תופעות לוואי אחרי ניתוח קטרקט. יום לאחר הורדת התחבושת בעקבות ניתוח קטרקט בעין ימין החלו אצלי תופעות לוואי של הופעת דמויות (עצים, שורש, עלים, פרפרים, נקודות) שיורדים ועולים מול העין האם מדובר בתופעות לוואי מוכרות לאחר ניתוח קטרקט ? האם התופעות הללו יעברו במשך הזמן או שיש צורך לפנות מיד למרפאה ? תודה רבה על תשובתכם, ליאת
התופעות קשורות בד"כ עם שינויים בזגוגית העין. כדאי להיבדק משום שהתופעות שתארת יכולות להוות סימן לדימום תוך עייני או מצב מקדים לקרע ברשתית. רוב הסיכויים שהתהליך אינו מסוכן ולא יצריך כל טיפול אבל כדאי כן להיבדק.
אני בת 52 סובלת מעין ימין עצלה ובעין שמאל(בבדיקה שיגרתית לאחר בעיה בניתוח עפעפיים ) נמצא "התחלה" של קטרקט שאלתי האם יש חשיבות לאיבחון מוקדם והאם ניתן לעצור את התליך או למנוע הרעה? תודה - ורדה
אין חשיבות לאיבחון מוקדם. ידוע שנטילת תוספי מזון של ויטמין E ולוטאין במינונים גבוהים שעדיין אינם ברורים, יכולה לעצור את התקדמות הקטרקט.
שלום מה פירוש צילום כלי דם פלורוסצין. יש לי הפניה לניתוח קאטארקט, האם זה חיוני בנוסף לבדיקת רופא עיניים. תודה
צילום פלורסאין הינו בדיקת הדמייה לכלי הדם ברשתית ולרשתית. הבדיקה מבוצעת בעיקר בחולי סכרת ונמ"ג. הבדיקה אינה בדיקת שגרה אלא מבוצעת לפי שיקול דעתו של הרופא, אם קיים חשד לבעיה ולפני הניתוח למשל הוא רוצה לשלול בעיה שתפריע לתוצאת הניתוח.
לפני חודשיים עברתי נתוח קטרקט ועדיין מרגישה בגוף זר,בעין הרופא טוען שזה טבעי מהדעתך? בתודה אלה
תחושת גוף זר גם חודשיים אחרי ניתוח קטרקט במהלך תקין יכולה להיות באופן נורמלי. אם אכן בבדיקה לא נצפית בעיה מתאימה לתלונה כדאי לנסות טיפות של דמעות מלאכותיות לתקופה של מספר שבועות, לפחות מספר פעמים ביום
שלום ד"ר לפני כשנתיים עברתי בעין הפרדות רישתית,כתוצאה מההפרדות נאלצתי לעבור מספר ניתוחים וכעת אני רואה רק צלליות בעין המנותחת.(בעין כעת יש שמן סילקון).לפני כ4 חודשים הרגשתי ירידה חדה בראיה וניגשתי לרופא שאמר שכנראה יש לי התחלת קטרקט וכדאי שאגש להחליף משקפיים.ואכן כך עשיתי והיה מעט שיפור. לפני כשבוע שוב הרגשתי ירידה בראיה וניגשתי שוב לרופא שאמר שיש לי קטרקט במצב מתקדם. שאלתי היא האם הדרך היחידה להפטר להקטרקט הוא ע"י ניתוח? האם אין דרך אחרת לשיפר הראיה? ומה עלי לעשות לדעתך שכן מדובר בעין יחידה שיש לי ובעיקר שכרוך בכך סיכון להיפרדות רישתית? אשמח מאד לתשובתך. תודה
קטרקט מטופל על ידי ניתוח בלבד. השאלה אם תרוויחי מהניתוח- ציינת שאחרי הניתוח ראית צלליות בלבד. סביר שאם תנותחי להוצאת הקטרקט תמשיכי לראות צלליות בלבד. לכן אולי לא כדאי לנתח. מצד שני ציינת שמשקפיים הביאו לשיפור, כך שלא ברור לי מה הפוטנציאל הראייתי שלך. בזמן ניתוח הקטרקט חלק משמן הסיליקון יצא החוצה ויש צורך בהתייעצות עם מנתח הרשתית- אולי כדאי כבר להוציא את כל שמן הסיליקון באותה ההזדמנות.
הבנתי שבניתוח קטרקט יש סכנה של היפרדות רשתית. לכמה זמן זה תקף? האם הסכנה קיימת רק אחרי הניתוח או לכל החיים?
הסכנה הינה בעיקר בטווח של שלושת החודשים הראשונים. הסכנה קיימת אצל כל אחד, ובמיוחד בקצרי רואי וזאת לכל החיים. סביב ניתוח קטרקט היא מוגברת ויש וויכוח- האם הפרדות 6 חודשים אחרי ניתוח הינה בגלל הניתוח, ואחרי 9 חודשים? ככלל עד 6-12 חודשים אחרי הניתוח כנראה שניתן לקשר את העניין לניתוח אבל יש וויכוח בספרות לגבי טווח הזמן.
האם יתכן שלאחר ניתוח קטרקט יש יותר יובש בעיניים מאשר היה לפני הניתוח? או שזה תופעה רגילה הנובעת מעלייה בגיל?
בניתוחים המודרניים אין סיבה ליותר יובש. בניתוחים המיושנים כן, בגלל החתך הנרחב.
תודה על התשובה לשאלתי הקודמת. רציתי לשאול גם: 1. אם אני בוחרת עדשה של מינוס 2 וחצי במקום אפס, האם תתאפשר לי קריאה ללא משקפיים? 2. אם אני ארד למספר נמוך (מינוס 2 וחצי או אפס) בעין אחת, ובעין השניה יישאר מינוס 9, האם אכן יווצר מצב שבו אצטרך גם עדשת מגע (לעין הלא מנותחת) ומשקפיים (לעין המנותחת)? 3. האם יש אפשרות יותר טובה, ופחות מסורבלת? תודה מראש
1. כן...עם העין המנותחת 2. במצב הזה את תרכיבי עדשת מגע בעין הלא מנותחת שתשאיר אותך עם צימוס שתיים וחצי ואז תקראי ללא משקפיים אבל על 2 עיניים תרכיבי משקפיים לרחוק של מינוס שתיים וחצי. אופציה שניה- עדשת מגע לעין של המינוס תשע ותראי לרחוק ואז תקראי עם העין של המינוס שתיים וחצי 3. להשאיר מינוס 7 וזה כאמור חבל...
אני בת 40, ויש לי קטרקט מולד ב-2 העיניים. הדבר מתבטא כרגע רק בעין ימין, שכבר מטושטשת מאוד. הומלץ לי לנתח. יש לי קוצר ראיה, אני מרכיבה משקפיים של מינוס 9 בשתי העיניים (יש לי גם צילינדר, אני לא יודעת כמה). הרופא המנתח אמר לי שאני צריכה לבחור איזה עדשה לשים - מינוס 7 בערך, או אפס. רופאה אחרת שהתייעצתי איתה אמרה לי שרצוי לשים משהו כמו מינוס 2 וחצי. האם זה נכון שמקרה ואני מבקשת לשים עדשה 0 (ראיה מושלמת) אז אצטרך עדשת מגע לעין שמאל (במספר שלי, מינוס 9) וגם משקפיים עבור הצילינדר שבצד ימין? ומה קורה אם אני שמה עדשה של מינוס 2 וחצי? אני לא רוצה למהר לנתח את העין השניה למרות שיש שם התחלה של קטרקט, הראיה שלי עדיין לא מטושטשת ולכן אני לא רוצה סתם לנתח. אני מאוד מבולבלת לגבי האופציות של מספר העדשה ורוצה לדעת מה כדאי לעשות ומה ההשלכות מבחינת נוחות יומיומית? (כלומר משקפיים ועדשות מגע) תודה מראש
כל הבדל של מעל 2.5 דיופטר בין 2 העיניים יצריך קרוב לוודאי הרכבת עדשת מגע, בין אם תבחרי ב-2.5 או ב- 0. אם תשאירי 7 תוכלי להרכיב משקפיים אבל זה יהיה חבל להשאר עם מספרים כל כך גבוהים. לגבי הצילינדר- תלוי מה יהיה אחרי הניתוח. אם תזדקקי לתיקון של הצילינדר אז כן תצטרכי להרכיבו במשקפיים או בעדשות.
לד"ר שלום רב, זה תקופה מסויימת- כ- ש שנים- שאני התחלתי לשים טיפות נגד יובש בעיניים. אציין שבעין אחת איבדתי את כמעט כל הראיה לאחר מספר ניתוחים עקב היפרדות רישתית.הטיפות שאני שם- לפי הצורך בלבד ולא על ביסי קבוע -הן REFRESH? שאלתי:האם טיפות כאלה עלולות להביא למצב של קטראקט ---גם אם מדובר לתווך הארוך? אציין שבעין הבריאה יש לי התחלה של קטראקט. אני בן 55. בתודה מראש.
לפני כחודש עברתי טיפול בלייזר בגלל קטארקט משני . לדעת הרופא הטיפול עבר בהצלחה , אבל איני יכולה להעיד שראייתי בעיין המטופלת השתפרה, הרופא טוען שייתכן ואצטרך מספר באותה עיין. אם צריך מספר מדוע הרופא לא אמר זאת קודם לפני הטיפול בלייזר. האם שווה אולי לבדוק אצל רופא אחר? תודה מראש.
הלייזר רק מנקה את ציר הראיה ולא אמור להביא לשינוי במספר. רק לעיתים נדירות ישנו מצב מיוחד שבו בתוך שקית העדשה מצטבר גם נוזל עכור ועם הלייזר הנוזל פורץ החוצה ולעיתים יש שינוי במספר. הרופא שלך כנראה התכוון להמתין להתאמת המספר רק לאחר הלייזר כי ידע שלפני כן לא תראי טוב ועכשו שציר הראיה נפתח תוכלי לעבור התאמה של משקפיים ביתר קלות.
אימי כבת 65 ובמהלך השנים היתה קצרת רואי במםפר של כ 2- בשנים האחרונות ראייתה מעט השתפרה (כנראה כפי שקורה לאנשים בגילה) אם כי עדיין לא רואה כ"כ טוב לרחוק. כרגע מעוניינת לעבור ניתוח קטרקט. כשאבי עבר את הניתוח נשאל על ידי הרופא האם הוא מעוניין לראות יותר טוב מקרוב או מרחוק. שאלתי היא:האם לא ניתן במספר שלה לגרום למצב שבו הראיה תהיה טובה גם לקרוב וגם לרחוק? ואם לא ניתן- איזה מספר לערך אמור להיות לה לאחר הניתוח? האם מדובר ב"אותו" מספר והשאלה אם רק אם יתבטא בקוצר ראיה או ראיה לקויה לקרוב? או שלא מדובר כלל באותו יחס (כלומר, ,שאם יתבטא בקוצר ראיה ההפרעה תהיה "גדולה" בעוד שאם לא תראה היטב לקרוב המספר יהיה נמוך או להיפך ) כלומר האם היחסיות נשמרת והשאלה היא האם לבחור בראיה טובה לרחוק או לקרוב או שהדברים יותר מורכבים . מה לדעתך כדאי לה לבחור בהתחשב במספרה הנוכחי.
האפשרויות העומדות בפניה הן לשמור על מספר דומה לקיים ואז היא יכולה לקרוא בלי משקפיים ולמרחק כן זקוקה להם, או להוריד את המספר לרחוק ולהרכיב משקפיים לקריאה. האופציה השלישית- עין אחת לרחוק ועין אחת לקרוב. במספר שלה כל האפשרויות טובות.
ד"ר מיכאלי - תודה רבה. שאלתי בעקבות ההסבר שלך: למה את בדיוק מתכוונת בהגדרה של "קטרקט בינוני פלוס"? האם זה נמדד לפי יכולת הראייה עם משקפיים - ואני מתכוונת ל 6/9, 6/12 או אחר? או שיש פירוש אחר להגדרה ? בברכה, אהובה
ההגדרה אינה מתבססת על חדות ראיה אלא על דרוג על פי מה שהרופא רואה בבדיקה. חדות הראיה נכנסת לשיקולים אבל כוונתי לקטרקט הגרעיני ולדרוג שלו מבחינת סמיכותו.
.
ב21 לחודש הזה כתבתי שעברתי נתוח קטרקט, נתגלה איריטיס בעין המנותחת. התחלתיבטיפות פרד פורטה כל שעתיים, היתה הטבה והורדתי ל- 3 פעמים ביום טיפות . בינתיים חלה החמרה בעניין הסנוור. זה מדאיג אותי האם צריכה להגיע שוב לרופא(נקבע לי תור לעוד שבועיים). בבקורת האחרונה 16 לאוגוסט, רשם הרופא:לחמית שקטה, לת"ע 13 זגוגית זכה, מקולה תקינה, רשתית צמודה, ל"ק-עמוקה ת+\-נ+,אישון עגול. לסיכום רושם לשיפור לעומת בדיקתה הקודמת. נ.ב. מלבד הסנוור באור לבן בעיקר. גם בחוץ אני מרגישה כמו גלים שעוברים על העין לסרוגין. ושוב, מה עלי לעשות?
אם חלה החמרה כדאי להקדים את התור לביקורת אצל הרופא. לא כדאי להעלות את מינון הטיפות ללא בדיקה
שלום ! בן זוגי בן 59, בסך הכל בריא , עבר ניתוחי ויטרקטומיה בשתי העיניים בגלל סכיזיס שהתקדם לעבר מרכז הראייה ובאחת העיניים כבר איבד קצת משדה הראייה. הניתוחים בוצעו אחד לפני שנה וחצי והשני לפני כתשעה חודשים. בשתי העיניים כבר התחיל להתפתח קטרקט, ובנתיים עם משקפיים הראייה תקינה 6/6, או קרוב מאוד לכך. מנתח הרישתית ממליץ כבר לנתח בקרוב את העין שנותחה ראשונה , מכיוון שעדיף לנתח מוקדם כל זמן שהעדשה רכה, על מנת שהניתוח יהיה קל יותר לביצוע ,ואי לכך סיכוי טוב יותר להצליח. ובהמשך את העין השנייה. דעה אחרת של רופא העיניים הקבוע, שעוסק בין היתר בניתוחי קטרקט - לדחות כמה שאפשר את ניתוח הקטרקט מכיוון שיש בו סיכונים ,גדולים יותר מאשר בניתוח כזה אצל אדם שלא עבר ויטרקטומיה. ואולי התהליך של התפתחות הקטרקט לא יהיה כל כך מהיר ואולי אף ייעצר, ולכן כל זמן שהראייה תקינה עם משקפיים, עדיף לא לקחת סיכון. אני יודעת שאי אפשר לתת ייעוץ אישי בפורום, אבל אני מבקשת להבין באופן עקרוני, מהי דרך המחשבה הרצויה , מה הסיכונים שבדחיית הניתוח ומהם השיקולים שיש לקחת לכאן ולשם. תודה רבה !
אני נוטה להסכים עם מנתח הקטרקט. בניתוח אחרי ויטרקטומיה ישנו יותר מקום לסיבוכים: יש אפשרות שקופסית העדשה תהיה פגועה מכיוון הזגוגית, ואז יש סיכון לנפילת חלקי עדשה וסיבוכים נוספים. הזונולות של העדשה עלולות להיות פגועות מהניתוח האחורי ואז העדשה תהיה פחות יציבה וזה יסבך את מהלך הניתוח. ולסוף- עצם אובדן הזגוגית מקשה על הניתוח משום שיש פחות "קונטרה" לכל הפעולות המבוצעות על העדשה. עם זאת לא כדאי להמתין לקטרקט נוקשה שאכן יהיה מסובך יותר לניתוח. לכן בקטרקט בינוני פלוס כדאי לנתח.
ד"ר מיכאלי, אני מודה לך מאוד. שאלתי בעקבות ההסבר שלך: למה את בדיוק מתכוונת בהגדרה של "קטרקט בינוני פלוס"? האם זה נמדד לפי יכולת הראייה עם משקפיים - ואני מתכוונת ל 6/9, 6/12 או אחר? או שיש פירוש אחר להגדרה ? שוב תודה, אהובה
לפניכ-4 שבועות עברתי נתוח קטרקט שבעקבותיו אוביטיס. מטופלת מצבי הרבה יותר טוב (לפי דברי הרופאה) וגם ההרגשה שלי השתפרה.(עדיין מטופלת במינון נמוך יותר) ?? הבעיה שאני סובלת מסנוור, רק באור בהיר ולבן. כיתוביות בטלויזיה, ובמחשב כשהרקע בדרך כללי בהיר-לבן. האם זה תהליך שמסתדר,?
בדרך כלל כן. הוא נובע הן מהאובאיטיס והן מהאישון שהולך ומתכווץ בשבועות שאחרי הניתוח ומהסתגלות לכמות האור החדשה שהעין מקבלת. יש גם סינוור מסיבות שלא חולפות כמו מהעדשה המושתלת ומסיבות שיש צורך לטפל בהן כמו מבצקת מקולרית.
אני בת 16 ואני רואה נקודות שחורות ואפורות כאלו בעין שמאל והם זזות לפי המבט שלי...ויש לי גם גושים כאלה מתחת לעין..וכשאני נוגעת בהם הם זזים ..זה סרטן?
התופעה מוכרת ונקראת POSTERIOR VITREOUS DETACHMENT ונובעת מהתנתקות הזגוגית מהרשתית. כשהתופעה חדשה יש צורך בבדיקה על מנת לוודא שאין קרע נילווה ברשתית.
לאחר ניתוח קטרקט של העין השנייה לפני קצת פחות משבועיים (הראשונה נותחה לפני כחודש וחצי) יש לי קושי למקד שתי עיניים על מנת לקבל תמונה אחת. האם תופעה זו אופיינית לכולם או רק לי אישית והאם היא תעבור מעצמה או שצריך טיפול מיוחד?
אין סיבה מיוחדת לקושי אבל ייתכן שברגע בתתאים לעמצך את המשקפיים העניין יסתדר. ייתכן שהיתה לך פזילה סמויה שאחרי הניתוח הפכה למשמעותית. אם משקפיים לא יעזרו כדאי לנסות תרגילים אצל אורתופטיסטית ואם לא יחול שיפור- להכניס פריזמות למשקפיים.
שלום, מודה לך על המענה המהיר לשאלה הקודמת. האם עדשה מולטיפוקל מתאימה לכל אחד? יש לי אסטיגמציה ועין שמאל "עצלה". האם הרופא היה צריך ליידע אותי, שקיימת אפשרות לעדשה מולטיפוקל? בתודה מראש, אליהו
עדשת המולטיפוקל לא מתאימה לכל אחד. בדרך כלל עדיף להשתילה בשתי העיניים ע"מ לקבל אפקט טוב יותר ואם יש עין עצלה זה פחות מומלץ. אם יש אסטיגמציה של מעל 1 דיופטר היא אינה מתאימה, אלא אם מטפלים גם בצילינדר. לדעתי מסיבות אלו הרופא לא יידע אותך לגבי האפשרות, משום שאינך מועמד לעדשה כזו.
היי עברתי ניתוח קטרט לבני 3 שבועות. אני חשה שראייתי הדרדרה במהלך פרק הזמן הזה לדוגמא, בימים הראשונים יכולתי לקרוא את התרגום בטלויזיה ללא משקפים, וכעת לא. האם זו תופעה נפוצה? איך ניתן להסביר זאת? בנוסף אני לוקחת כל התקופה הזו + חודש לפני הניתוח 4 פעמים ביום טיפות PRED FORTE , יש לי תחושה שהעין קשה מבפנים. האם זה נורמלי? הניתוח הוא בעקבות אוביאיטיס Thanks Tal
אכן אחרי הניתוח ישנו שינוי "לרעה" לעיתים קרובות. בימים הראשונים הראיה למרחק הרבה פעמים יותר טובה ממה שתהיה לבסוף משום שעם התייצבות המספר בדרך כלל יש נסיגה מסוימת לכיוון קוצר ראיה קל שרובנו מכוונים לכך כמטרת הניתוח. ייתכן שתחושותיך נובעות מאובאיטיס שהתעוררה בעקבות הניתוח ומריכה העלאת מינון הטיפות. כדאי להבדק על ידי הרופא שלך ולוודא שהדברים הולכים בכיוון הנכון.
ערב טוב, ב-1.4.09 עברתי ניתוח בעין ימין. ב-29.7.09 עברתי ניתוח בעין שמאל. עין "עצלה". יש לי בעיה של אסטיגמציה. מתי כדאי להתאים משקפיים זמניות? האם היה ניתן לפטור בעיית אסטיגמציה בניתוח קטרקט? בברכה, אליהו
את המשקפיים כדאי להתאים כחודשיים מהניתוח. משקפיים זמניים ניתן לעשות בכל עת. עדיף להמתין שבוע משום שאחרי כשבוע המספר די דומה למספר הסופי בסה"כ. הצילינדר יותר בעייתי ולוקח זמן עד שיתייצב וגם מייקר את העדשות לכן אם אפשר כדאי לעשות את הזמניים ללא הצילינדר. בניתוח ניתן לנסות לתקן את הצילינדר על ידי תיכנון מיקון החתך, חתכים נוספים לטיפול בצילינדר או עדשה טורית שמתקנת צילינדר. לא תמיד ניתן לפתור את הבעיה. בכל מקרה אם העין עצלה היא כמובן תישאר עצלה ועם פוטנציאל מוגבל.
שלשום עברתי הרחבת אישונים (לפני שבועיים קטרקט ומטופלת בדלקת שהתפתחה )מאז הראיה נעשית עכורה. מה שמוזר שזה לא תמיד.העכירות באה והולכת. בתי שהסתכלה על העין אמרה שהיא רואה קרום על העין. האם יכול להיות שזה הקרום שמפריעה ובגלל זה הראיה רק לפעמים עכורה ?אם לא מה הסיבה? ואם זה הקרום ,אנין לי אפשרות לנקות אותו , מחייב ביקור אצל הרופא? תודה
תאור הבעיה אינו מסתדר לי אם שום אבחנה יכולה להתאים ולכן נראה לי שכדאי להבדק שוב.
שלום רב אני בן 46 עברתי לפני כשנה וחצי ניתוח קטראקט בעיני הימנית. לאחר הניתוח המספר בעין זו ירד ל(0.75 -) .בעין שמאל נשארתי עם מספר גבוה מעל ל(10 -) .מאז כל אופטומטריסט אליו פניתי לא יכל להתאים לי משקפי ראיה ונטען כי עלי להרכיב עדשות מגע בלבד. האם אין פתרון למצבים כאלה שכן הרכבת עדשות זמן כה רב במהלך היום בעיקר עבורי שהנני עובד שעות רבות מול מחשב מקשה על התפקוד היומי שלי ויכולתי לעבוד. כמו כן קשה לי בסביבה עם אבק וחול וחשיפה ממושכת לשמש בשל עדשות המגע הקשות אותן אני מרכיב. האם יש פתרון לבעיה כזו? בתודה מראש ובכבוד רב אלי
הפתרון היחידי הינו ניתוח קטרקט לעין השמאלית גם אם אין קטרקט בכלל או שלא מצדיק ניתוח עדיין, על כל הסיכונים הכרוכים בכך.
איך קורא שמשתילים עדשה עם מינוס 0.75 בזמן שעין שנייה מעל למינוס 10?
לפני שבועיים עברתי נתוח קטרקט. התפתחה דלקת.טופלתי פרד פורטה,אוקסין, וגנטיל טיפות עיניים. הפרד פורטה 8 פעמים ביום .היום בבקורת, ישנה הטבה הורידו לי ך6 פעמים ביום. העניין הוא שהיום שמו לי 2 סוגי טיפות הרחבה(לפני 9 שעות ) בעין המנותחת. עד עכשיו 9 שעות אחרי אין לי עדיין ראיה טובה בעין המנותחת(לפני ההרחבה ראיתי מעולה)אין אותה חדות ראיה) האם נגרם לי איזה נזק בעקבות 2 סוגי טיפות הרחבה.? כמה שעות לוקח לחומר לעבור?אני מאד מודאגת.תודה
לא סביר שטיפות ההרחבה תגרומנה לבעיה.בדרך כלל הטיפות הסטנדרטיות לבדיקה משפיעות לכ- 4 שעות. ייתכן ששמו לך טיפות ארוכות טווח. האם האישון עדיין רחב? אם בן- זה מסביר את הראיה הירודה יותר.
תודה על התשובה בשאלה קודמת. עניין אחר: לפני 10 ימים עברתי נתוח קטרקט. התחלתי טיפול אניטביוטיקה שנותנים אחרי הנתוח. אחרי שבוע, בעקבות דלקת החליפו לי ל- pred forte.okacin.genteal .טיפה 3 פעמים ביום. את הטיפול התחלתי ביום א' בצהריים. היום יום שלישי בבוקר אחרי טיפות,,עדיין אין הטבה בדלקת. הבקורת נקבעה לעוד חודש.שאלתי האם לחכות עוד יום יומיים או להגיע שוב לבקורת. תודה על התשובה וכל הכבוד לפורום !!!
אם הדלקת קלה הייתי מחכה בכל מקרה. הבעיה שמתקרב סוף השבוע אז כדאי יהיה לך להחליט ביום חמישי בבוקר אני מניחה. אם המצב דומה או מעט משתפר אז אולי לחכות ליום א' ואם הכיוון הוא של הימרה כדאי אולי להבדק לפני הסופ"ש.
שכחתי לציין שבדקתי אחרי זה ראיה- והיא תקינה
לא סביר שקרה משהו רע מהשפשוף, במיוחד לאור העובדה שחלפו כבר 9 ימים מהניתוח. נסי לטפטף לעין מאחת הטיפות שיש לך או טיפות לחות כלשהן. סביר להניח שעד הבוקר התחושה תחלוף.
לפני 9 ימים עברתי נתוח קאטרקט. הערב, לא בכוונה שפשפתי קלות את העין (עם עפעף סגור כמובן) הרגשתי משהו. האם יכול להיות שנזוקותי או שזו עדיין רגישות אחרי נתוח. אני כבר 30 דקות אחרי ועדיין יש תחושה קצת מעיקה. כמובן שנלחצתי וטוב שיש את הפורום כדי שאוכל לקבל תשובה (מרגיעה אני מקווה)...
לא סביר שקרה נזק כלשהו. נסי לטפטף מאחת הטיפות שיש לך ובבוקר סביר שהכל יישכח.
לפני שבוע עברתי טיפול בלייזר בגלל קטארקט משני. קראתי שהראייה משתפרת מידית, אצלי אני לא מרגישה שיפור בראייה. בבקורת אצל הרופא המטפל,הוא טוען שהטיפול עבר בהצלחת. יכול להיות שזה עניין של מספר ימים, עד שהשיפור יורגש יותר? תודה.
התוצאה של הלייזר בדרך כלל באה לידי ביטוי די מיד לאחר הלייזר וברוב המקרים למחרת היום. אם עברו כמה ימים כדאי לבדוק את העין. אם אין בעיה ייתכן שפשוט העכירות לא היתה כל כך גדולה והטיפול לא ממש עשה הבדל.
לפני שבוע עברתי נתוח קטרקט. קבלתי את 2 סוגי הטיפות שמקלים 4 פעמים ביום 2 טיפות. העין הציקה לי והיתה אדומה. רופא עיניים שינה לי:GENTEAL,PRED FORTE,OKACIN. 1 טיפה 3 פעמים ביום. וזאת לאחר אבחנה של דלקת בעין. כבר בטיפול ה-1 הרגשתי ט ו ב . בטיפול ה-2 הרגשתי שאת האוקסין לא טפטפי מספיק (1 טיפה) ולאחר כ-10 דקות טפטפתי שוב ,רק מהאוקסין. מיד הרגשתי שינוי בהרגשה-לרעה. האם זה שטפטפתי שוב הזיקה וגרמה לי לחוסר נוחות ושוב לעין שמציקה לי? תודה על תשובה
לפני 6 ימים עברתי נתוח קטרקט.איך שיצאתי מבי"ח בעין הסנוור היה נ ו ר א י. גם עכשיו אני מסנוורת מעט פחות.מה שמדאיג- כאבים בעין שבאים והחלשים. הכאב מגיע בעיקר אחרי מצב של שכיבה . יש גם סוג של לחץ על העין. יש לציין שהראיה תקינה.דברתי עם הרופא המנתח לא היה מודאג. ביקש שאקדים את הביקור למחר במקום הביקור למחרתיים. אני דואגת .תודה
כל התופעות שאת מתארת יכולות להיות נורמליות אחרי ניתוח קטרקט. מכיון שסיבלך גדול ואת מוטרדת טוב שהקדמת את התור.
ערב טוב, עברתי ניתוח קטרקט. לפי הוראות, יש להימנע מהרטבת העין במשך שבועיים.להתקלח עם עין עצומה. האם במקלחת,ראש מורם ועין עצומה אין חדירת מים? מה הסכנה וההשלכות בהרטבת העין? יש פתרון? בתודה, אליהו
בעיקרון העפעף העליון מכסה את אזור החתך הניתוחי ואנחנו רוצים למנוע זרימת מים על האזור. כמובן שחודרים מים אבל החתך די סגור. מה שחשוב זה לא לשפשף ולהחדיר מים לאזור עד שהחתך יתייצב מעט ויתכסה באפיתל=הציפוי הטיבעי של החלק החיצוני של העין. הפחד הוא מחדירת מזהמים מהמים שלנו בברז שאינם סטריליים כידוע ואפילו לא ממש נקיים.
שלום רב, לאימא שלי איבחנו קטרקט אך נאמר שאילו תמצא אופטמטריסט טוב שיוכל להתאים לה מספר נכון הניתוח יכול לחכות עוד זמן רב. הרופא אינו רוצה להמליץ על אופטמטריסט טוב ובאופטיקה הלפרין ,לפי הרופא, המשקפים אינם מותאמים טוב. יש לה משקפיים מולטיפוקלים. הרופא אינו רוצה לתת מכתב שתוכל לגשת לאופטיקה ולדרוש החזר. האם תוכלי להמליץ על אופטמטריסט טוב? מה עושים בסיטואציה שנוצרה? מחכה לתשובתך ד.
קודם כל הדרך הנכונה היא לחזור לאופטיקה הלפרין ולבקש שיבדקו שוב, אולי אופטומטריסט אחר ואולי זה פשוט יסתדר. אם האופציה הזו לא תלך, נראה לי שהכי טוב לגשת להתייעצות במרפאת עיניים בבית חולים. שם אין אינטרסים כלכליים והאופטומטריסט בבית החולים יוכל לרשום מרשם איתו תיגשו לאופטיקה הלפרין ותסדרו את הבעיה.
שלום רב. המקרה שלי קצת מורכב, ואנסה להסביר בקצרה ובפשטות.אני בן 34. נולדתי עם קטרקט בעין שמאל, שלא התגלה בבדיקות בבית חולים, ולא על ידי רופא העיניים שלי. בגיל 3 הוריי החליפו את רופא העיניים שלי, והרופאה החדשה גילתה מייד את הקטרקט. הוסבר שהעין כבר עצלה (נכון לגיל 3) ויש צורך בשימוש ברטייה כדי לתפעל ולחזק את העין העצלה. בתור ילד נלחמתי בהורי שלבסוף התייאשו מלחבוש לי את הרטייה. בבדיקות שעשיתי אצל רופאי עיניים שונים במהלך השנים, תמיד נאמר שאין מה לעשות, לא ניתוח, ולא אימון העין בכדי להביאה למצב ראיה נורמלי. לפני כ-7 שנים התייעצתי בצורה פרטית אצל פרופסור לראייה (לא זוכר את שמה) ושוב נאמר לי שאין מה לעשות בנידון, ויותר מכך - בדיעבד אם היו מגלים את הבעיה בגיל 0, גם לא היה ניתן לעשות שום ניתוח. לפני מספר ימים הלכתי לרופא עיניים נוסף לבדיקה שגרתית ושאלתי אותו על הקטרקט. הוא אמר לי שבגדול כל מה שאמרו לי לא נכון, ושגם היום אפשר להסיר את הקטרקט ולהתקין לי עדשה חדשה בעין העצלה, וע"י אימון אינטינסיבי של פיזיותרפיה לעין, לתקופה של מעל לשנה, אפשר יהיה להביא את העין למצב סביר של ראייה. הסברו של הרופא נפל עליי כרעם ביום בהיר. כל חיי נאמר לי שאין מה לעשות, ופתאום כן ? תמיד אמרו לי שקטרקט מולד שונה לגמרי מקטרקט שמופיע בגיל מבוגר, ושאין מה לנתח קטרקט מולד כשלי בשילוב של עין עצלה. הכל עד הרופא החדש שהמליץ לשלוח אותי עם הפנייה לניתוח שכזה, שכמובן מלווה בבדיקות מקדימות. אשמח לדעת כל חוות דעת נוספת על סמך התיאור הנ"ל או אף להזמין בדיקה נוספת. יש לי רק עין אחת תקינה, ומעדיף לוודא כל אופציה קיימת לפני שאחליט לעבור ניתוח עיניים. בתודה מראש, אריאל
קרוב לוודאי שהרופאה הראשונה צדקה ואין מקום לניתוח משום שאי אפשר לתקן עין עצלה, לא בעזרת תרגילים ולא בשום צורה אחרת. הדרך היחידה שבה עין עצלה יכולה להשתפר היא אם חס וחלילה יקרה משהו רע מאד לעין הטובה. אז כנראה שהמוח יכול כן לעבור שינוי מסוים ולהתחיל שוב להשתמש בעין העצלה.
לרופא שלום רציתי לדעת איזה בדיקות חיבות להיות לפני ניתוח קטרקט (למשל "בעיניים" עושים איזה עשר בדיקות עם מכשירים שונים ומשונים לפני ניתוח כל שהוא בעין) ("בקופת חולים" עושים רק בדיקה ב SLIT LAMP ואופטומטריסט כי כך נהוג דברי הרופא) תודה יגאל
הרופא בקופה רק בדק את העין ואת הצורך בניתוח. בעיניים כנראה עשו ביומטריה שזו הבדיקה למדידת העדשה. לפעמים יש צורך לעשות את הביומטריה בעזרת כמה מכשירים וייתכן שעשו גם מיפוי קרנית לקביעת קמירותה וסדירותה. זה יכול לעזור להחלטה היכן למקם את החתך ואם יש צורך בטיפול גם לאסטיגמטיזם בזמן הניתוח של הקטרקט.
לדר עדי תודה על תשובתך המהירה כתוצאה מחוסר הבדיקות ממינוס 5.5 קבלתי 3.5 צילינדר ופלוס 1 נאמר לי כי כיוון הניתוח לא היה נכון והאופטומטריסט עשה טעות ונתן לי עדשה מספר 13 לכן אני שואל האם זה חובה לעשות בדיקות ואיזה בדיקות לפני ניתוח קטרקט תודה יגאל
שלום רב , חולה פרקינסון שצריך לעבור ניתוח קטרקט. האם נדרשת הרדמה מלאה או מספיקה הרדמה מקומית ?
תלןי ברמת הרעד. בד"כ אפשר לעשות את הניתוח בהרדמה מקומית עם הדבקת הראש בפלסטר.
אבי עבר ניתוח קטרקט לפני שבועיים . כעת הוא ביקש שאקח אותו לאופטומטריסט על מנת לרכוש משקפיים חדשים .האופטומטריסט המליץ שלא נשקיע כעת במשקפים יקרים אך אבי רוצה משהו איכותי . כמה זמן לאחר ניתוח קטרקט הגיוני לרכוש משקפים יקרים ואיכותיים ?
שלום רב, אמי בת 84 עברה לפני שנה ניתוח קטארקט בעין אחת (צריכה גם בעין השניה). יום לאחר הניתוח קבלה התקף לב (לא היתה בעבר חולת לב) והרגישה רע . מיד לאחר הניתוח היא לא ראתה טוב בעין המנותחת והרגישה שמצב הראיה כמעט כמו שהיה קודם לפני הניתוח. מאחר ולא רצינו לזעזע אותה כיוון שעברה התקף לב לא המשכנו בטיפול בעין אך לפני כחודשיים שוב פנינו לרופא קופת חולים שאמר שהיא צריכה לעבור טיפול בלייזר יאג קפסטולומי. ואמנם לפני שבוע היא עשתה בבית חולים את הטיפול בלייזר יאג קפסטולומי ומיד באותו היום כאבה לה העין ומאז העין כל יום כואבת לה והיא שמה טיפות תיאומצין שנתן לה הרופא . שאלותי : מדוע היו צריכים לעשות לה יאג קפסטולומי? האם לכל מי שעושה ניתוח קטארקט צריך לעשות יאג קספטולומי ? האם לא היו צריכים לנקב את המעטפת שמחזיקה את העדשה כבר כשעשתה את ניתוח הקטראקט? מדוע עדיין כואבת לה העין ? האם מהלייזר יש כאבים ועד מתי ? האם מנותח קטארקט נוצר יובש בעין כיוון שהיא כל הזמן מתלוננת שהעין יבשה וכואבת?
את הלייזר עושים כשיש עכירות בקופסית העדשה. העכירות בד"כ מתפתחת החל בשבועות לאחר הניתוח ועד שנים אחריו. הטיפול פותח חלון דרעו שוב נפתח ציר הראייה. לעיתים הטיפול מבוצע די סמוך לניתוח בעקבות צלקת על גבי הקופסית שנותרה מהניתוח מכיוון שפתיחת הקופסית בניתוח מסבכת את הניתוח ובמהלך הניתוח על המנתח להפעיל שיקול דעת באם לבצע את הפעולה במהלך הניתוח או להשאיר את הבעיה לטיפול בלייזר לאחר הניתוח באם אכן הצלקת תשפיע על הראיה. התופעה של עכירות הקופסית כבר אינה נחשבת לסיבוך אלא הינה חלק מהמהלך הטבעי לאחר הניתוח וניתן לומר שכ- 50% מהמנותחים יזדקקו בשלב זה או אחר לטיפול. ניתוח קטרקט אינו יוצר יובש. לעיתים נוצר גירוי כרוני בעפעפיים שיוצר יובש מישני.
אני עומד לעבור ניתוח קטרקט והבנתי שיצטרכו לקחת מדידות על אורך העין שלי . מה השיטה לכך והאם זה כואב ?
1. באילו מקרים בוחרים להתקין עדשה כזו 2. האם העדשה באמת מוכיחה את עצמה 3. האם זה משפיע באיזושהי צורה על העין השנייה (ללא קטרקט) 4. אם מישהו עבר ניתוח כזה אשמח לשמוע על השינוי 5. אילו דגמים יש ומי בארץ מנתח תודה לכולם
ישנן עדשות מולטיפוקליות ואקומודטיביות. המולטיפוקליות הן בעיקרון ביפוקליות, כלומר פוקוס לרחוק ופוקוס לקרוב או למרחק ביניים. הן עובדות טוב. יש מספר בעיות, בעיקר הילות סביב אורות בהתחלה, איכות ראיה מעט פחות טובה לעומת עדשות מונופוקליות, צורך בתאורה טובה לקריאה. עדיף להשתילן בשתי עיניים אך אפשר גם לא.הן לא מתאימות לכולם- לא למי שיש צילינדר משמעותי, לא לאנשים עם קוצר ראיה משמעותי (אם כי אפשר). מתאימות במיוחד לאנשים עם רוחק ראיה בעלי מוטיבציה גבוהה לחוסר תלות במשקפיים. זה גם מה שהן מבטיחות- חוסר תלות במשקפיים אם כי לא חוסר הזדקקות מוחלטת למשקפיים במצבים מסויימים. העדשות האקומודטיביות בעיקרון אינן עובדות. יש דיווחים שחלקן כן עובדות קצת וביחד עם השארת קוצר ראיה קל אפשר להסתדר לקרוב. החסרון של 2 העדשות הוא גם במחירן. אין עדשות גם וגם וגם אין צורך בכך. על יתר השאלות לא אוכל לענות
אימי בת 62 עשתה ניתוח קטרקט לפני 9 ימים ,הרכיבו לה עדשה בעין .תלונתה העיקרית כרגע ראיה מטושטת והיעדר ראייה .האם זה הגיוני שלאחר מספר ימים אלו יהיו התופעות הנ"ל ?ותוך כמה זמן יעבור או שנפגעה העין במהלך הניתוח?
אחרי תשעה ימים בדרך כלל כבר אפשר לקבל רושם על תוצאת הניתוח ואם היא רואה מטושטש מאד זה מצב שמצריך הסבר- ייתכן שאפשר לתקן את הראיה עם משקפיים, ייתכן שיש עדיין בצקת בקרנית, ייתכן שישנו תפר שהוצאתו תשפר את הראיה וייתכנו סיבות נוספות. הטוב ביותר- לקבל הסבר מהמנתח כי רק הוא יודע מה באמת קורה בעין, לאיזה מספר במשקפיים כוונה העדשה וכ"ו. בכל מקרה יש עדיין סיכויים טובים שהראיה תשתפר כי השלב עדיין יחסית מוקדם בהחלמה.
שלום רב רופא העיניים שלי נתן לי הפניה לצילום הרישתית היות ואני אמורה לעבור ניתוח קאטרקט. הסתבר לי, שבגלל שאני אסמתית אצטרך לקחת טיפול לפני הצילום ואחריו אחרת לא יעשו לי את הצילום בגלל הסיכון שיש לאסמתים. רציתי לדעת אם אני חייבת לעבור את הצילום או שאפשר לותר עליו מפני שאני מאוד מאוד מפחדת שארגיש רע? חשוב לי לציין שהתלוננתי על עיגול שחור שרץ לי בעין, האם זאת סיבה לעשות צילום? תודה רבה
עיגול שחור שרץ בדרך כלל אינו מהווה סיבה לצילום אולם ייתכן שהרופא חושד בממצא אחר שראה בבדיקה. פני לרופא עם השאלה. ייתכן שיהיה ניתן להסתפק בבדיקת OCT במקום הפלורסאין שמצריך הכנה כפי שציינת
שלום אני אופיר בן 22.. לאחרונה הבחנתי בתופעה של נקודה שחורה בעין שמאל,שזזה בעקבות העין... והנקודה הלכה והתפשטה ליותר נקודות ולאחרונה הבחנתי שגם בעין השניה יש נקודה כזאת לאחר מכן ניגשתי לרופאי עיניים בדחיפות...הם טענו שהם לא רואים שום סימן לכך וטוען שהעין בסדר גמור כיום אני כבר חודש וחצי עם התופעה בעין באופן רציף...אשמח אם תעזרו לי בנושא לאיזה כיוון זה והאם הבעיה תיפתר או אם יש טיפול לכך והאם ללכת לרופא מומחה(באופן פרטי) בתחום? ואיך זה יתכן שאף רופא עיניים לא מכיר את התופעה?
התופעה מוכרת ונקראת POSTERIOR VITREOUS DETACHMENT ונובעת מהתנתקות הזגוגית מהרשתית. כשהתופעה חדשה יש צורך בבדיקה על מנת לוודא שאין קרע נילווה ברשתית.
הייתי בבדיקה אצל הרופא והוא שלל את הpvd וגם את אופצית עכירות הנוזל
שלום אמא שלי עומדת לעבור ניחות קטארט הרופא המנתח מציע לבחור בין שני חברות שמיצרות עדשות. עדשה אחת מיוצרת בארץ ויותר זולה כ 1500 ש"ח והשניה מיוצרת על ידי חברה אמריקאית שעלותה כ 2500 ש"ח. הבעיה שהרופא לא מוכן לתת המלצה על סוג מסויים אלה אומר שיש הבדלים מסויימים מבלי לפרט. האם יש דרך להבין מה היתרונות והחסרונות של דגמים שונים(לא מולטיפוקל)?
אם תאמר את שמות העדשות ודיגמיהן אוכל להיות ספציפית. אם לא- ישנם הבדלים בעיצוב, בחומר וגם במידת שיוף שטח הפנים. אני משערת שהעדשה הראשונה הינה עדשה סטנדרטית שהיא כנראה טובה מאד והשניה אולי מה שנקרא עדשה א-ספרית, מתוצרת ספציפית טובה שאמורה לתת איכות ראיה טובה יותר. ההבדלים לא גדולים בעיקרון.
בן 61 . ליפני שבוע היתי אצל רופא עיניים והוא אמר לי שיש לי קטרקט בעיין שמאל,שמצריך ניתוח. ואז לאחר שבוע התקשרו אלי מבית החולים לרופא המנתח, על מנת לתכנן את הניתוח ובדיקה נוספת של הרופא.כשהגעתי ניפגשתי עם המרדים והרופא ,וכאשר הרופא שאמור לנתח אותי אמר שיש צורך בהרדמה כללית ,אני לתומי אמרתי לו שאני יודע ושמעתי שהניתוח הוא עם הרדמה מקומית,אז הוא אמר לי שהוא צריך לעשות בעיין עוד משהוא חוץ מהקטרקט ולכן מצריך ניתוח עם הרדמה כללית. אני כעקרונית מפחד מהרדמה כללית,לכן אמרתי לו שאני מעדיף שזה יהיה בהרדמה מקומית המרדים אמר לי שמבחינתו אן בעיה שזה יהיה עם הרדמה מקומית,רק שאני אהיה מודע שהניתוח יהיה בסביבות שעה שעה וחצי ואולי בחוסר נעימות. השאלה שלי למה עלי לצפות מהניתוח הזה,למרות שהוא צריך להיות בהרדמה מלאה ואני עושה אותו בהסכמתי בהרדמה מקומית? ובנוסף הרופא אמר שהוא ישים לי צינורית בוריד למקרה,למה הכוונה? למה התכוון הרופא צריך לעשות בעיין עוד משהוא? למה הניתוח כול כך ארוך? למה עלי לצפות מהניתוח ,מבחינת סיבוכים וכדאיותלמרות שאת האמת אני לא רואה משהוא בעין שמאל עקב הקטרקט.? אני לא מרכיב משקפיים ורואה טוב למרחק ואני נעזר במשקפי קריאה בלבד,האים עקב הניתוח אני אצתרך להרכיב משקפים,או כרגיל אחרי הניתוח אני ישוב למשקפי הקריאה בלבד? בתודה שמואל
למה שלא תשאל את הרופא המנתח את כל השאלות הללו? אין לי מושג על איזה ניתוח נוסף אתה מדבר, פרט לקרטקט ולכן לא אוכל לענות על רוב שאלותיך. המרדים היתכוון שישאיר ווריד פתוח למקרה שכן ירצה לתת לך מעט חומר טשטוש בווריד. זה לא קל לעבור ניתוח בעין שאורכו שעה וחצי בהרדמה מקומית.
שלום מה זה קטרקט פטרייתי וממה הוא נגרם ?
אין לי מושג. אולי קטרקט שנגרם מזיהום פטרייתי? או שזו צורה לתאור קטרקט מסוים?
אצל אשתי מצאו זוית צרה ולשכה רדודה בעין.לפני שנתיים היא עברה טיפול ביאג לייזר בשתי העיניים.כעת עליה לעבור ניתוח קטרקט.היא חולת סוכרת סוג 1 מזה 26 שנים ויש לה משאבת אינסולין.אין לה רטינופטיה ברשתית. שאלותינו: 1.ידוע לנו כי ניתוח קטרקט במצב רגיל מצליח בכ-96%.מהי מידת הסיכון הנוסף במקרה כמו שלה?האם הזוית הצרה מקשה על הגישה לעדשה? 2.אמרו לנו כי הלשכה הרדודה והזוית הצרה מהוים אינדיקציה לנתח בהקדם.מהי מידת הדחיפות במקרה כזה? 3.במקרה של קטרקט משני מטפלים ביאג לייזר. האם זה אותו טיפול שהיא כבר עברה?אם כן,האם ניתן לחזור שוב על הטיפול?
1.קשה לי לומר במדויק. בעיקרון בסכרת יש שכיחות מעט יותר גבוהה של סיבוכים, בעיקר מעט יותר סיכון לזיהום וגם לתגובה דלקתית מוגזמת. הסיכוי שהרטינופטיה תתקדם אחרי הניתוח גם כן נמוכה אבל כדאי להיות במעקב יותר צמוד אחרי הניתוח. הזוית הצרה יכולה גם כן להעלות במעט את הסיכוי לסיבוך בשל הלשכה היותר רדודה ולעיתים חולשת הזונולות=המיתרים המחזיקים את העדשה. 2.אין דחיפות אחרי שכבר עברה לייזר מניעתי. הניתוח יכול לתרום לאיזון הלחץ התוך עייני במקרה שאינו מאוזן, בזכות השיפור בנפח הלשכה. 3.היאג הינו מכשיר הלייזר אולם שני הטיפולים שונים. אשתך עברה אירידוטומי=חור בקשתית כמעקף לנוזלים ואילו לטיפול בירוד משני מדובר בקפסולוטומיה=פתיחת חלון בקופסית העכורה.
Hi What is the estmiated time for recovery - Catrct in eye which suffers Uvities? i was tod that after 2 weeks I will be back at work - I sit infromnt pc for 8 hours a day - will I be able to do so? Another question - I leave overseas AND it's very very cold here (max 12degreees). Is it wise to do this surgery at this season? can this increase the chances for uvitis in the recovery period Thanks Tal Please reply in Hebrew
נאמר לי שבמהלך הניתוח יבותקו / ישוחרו קפלים על האישון. האם זה הופך את הניתוח למסובך יותר, האם הקרע בעין יהיה גדול יותר מבניתוח סטנדרטי. האם תקופת החלמה מושכת יותר. תודה מראש. טל
יש לצפות להחלמה ממושכת יותר אבל אם מגיעים לניתוח עם הכנה טובה בסטרואידים אין סיבה שתהיה בעיה. קשה לצפות את ההתנהגות של העין שלך כמובן, כל מקרה לגופו. הקור אינו צריך לשחק תפקיד בהחלמה. שחרור ההידוקים באישון מוסיף סיבוך לניתוח ולפעמים אם האישון אינו ממש רחב או שהקשתית מתנהגת כ"סמרטוט" אבל מנתח מנוסה אמור להתמודד עם העניין בצורה טובה.
הנני קצר ראיה בסביבות -6 שעבר לפני כמה ימים ניתוח קטרקט, בינתיים בעין אחת. לפני הניתוח נשאלתי ע"י הרופא איזו עדשה אני רוצה לרחוק או לקרוב וכמובן בחרתי לרחוק בחושבי שאצטרך משקפיים רק לקריאה. עכשיו, אחרי הניתוח אני רואה בעין המנותחת כמו במשקפי קריאה שהם -3 בערך, כלומר הראיה לא טובה לא לרחוק ולא לקרוב. האם זה אומר שגם להבא אזדקק למשקפיים גם לרחוק וגם לקרוב? שאלה שנייה: בינתיים, עד לניתוח בעין שנייה, יש לי הרגשת אי נוחות מציקה בגלל הבדלי הראיה בין שני עיניים. שמתי לב שאם אני מכסה עין בלתי מנותחת ברטייה או עדשת משקפיים של העין המנותחת בזמן הקריאה, ישנה הקלה מסוימת. האם לא היה צריך להסביר זאת למנותח קצר ראיה עד שהוא יעבור ניתוח בעין השנייה על מנת להקל עליו? שאלה שלישית: אני מניח שאחרי הניתוח בעין שנייה לא אוכל לקרוא בכלל עד להרכבת משקפיים. האם לפני הניתוח כזה עלי להתאים משקפיים זמניים לקריאה לעין הראשונה שכבר עברה ניתוח?
מה שהתאימו לך בניתוח הוא ראיה טובה לקרוב ללא משקפיים שזו הרפרקציה המועדפת עליי לקצרי רואי גבוהים כמו שאתה היית לפני הניתוח. עם עדשת מגע בעין הלא מנותחת תוכל לראות טוב לרחוק ותוכל לקרוא עם העין שנותחה, זאת עד לניתוח של העין השניה. בדרך כלל בעין השניה כדאי לכוון כמו בעין הראשונה או למרחק ביניים= מינוס אחד וחצי. כך הראי הלמרחק ללא משקפיים תשתפר ותהיה מסודר גם למחשב. מובן שכדאי לדבר על כל הדברים מראש.
תודה על התשובה. אני כן דיברתי עם הרופא מראש והוא שאל אותי מה אני מעדיף: ראייה טובה לרחוק או לקרוב ועניתי לו לרחוק. למה לקצרי ראייה מומלצת עדשה לראייה לקרוב דווקא?
היי בעבר סיפרתי שאני אישה בת 73,עברתי ניתוח קטרק,לפני כ3 חודשים מאז השתפרה במעט הראייה אך אני רואה כפול תמונה מעל תמונה בעבר לפני כ-10 שנים עברתי טיפול ביוד עקב פעילות יתר של בלוטת התריס אני מטופלת בהטרוקסין יש לציין שברחוב אני רואה רגיל אבל בסרט הצגה או בצפייה במרקע אני רואה כפול בשתי העיניים יחדבכל אחת לחוד בסדר,אחרי ביקור אצל נוירושל העיניים נקבע שאני צריכה לעבור סיטי מוח וללכת לאורטופטריסטית אני כבר בלחץ גדול מה דעתך על התופעה והאם לדעתך כדאי לי כבר עכשיו להזמין פריזמה נקבעה לי פריזמה גבוהה אשמח להתיחסותך
אם כבר קבעת תור לאורתופטיסטית וברור חכי עם הפריזמה. אולי את צריכה עוד טיפול לבלוטה? הכי חשוב בסוף לראות נוירואופתלמולוג שיקבע אם הבעיה פעילה. אם לא- אפשר להתאים פריזמה או לנתח את הפזילה.
שלום , מה הם הסיבוכים השכחים בניתוח קטרקט מולד ?
הסיבוכים אינם שכיחים. מבין הסיבוכים יש לציין- דליפה מהחתכים, זיהום, מנח לא מוצלח של העדשה המושתלת, ממברנה או תגובה באישון או מאחורי העדשה וכמו כן התפתחות גלאוקומה במעקב.
