קבוצת תמיכה בסרטן לבלב

דיון מתוך פורום  תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם

13/04/2018 | 09:11 | מאת: shusta

שלום אבי חלה בסרטן לבלב לפני חודשיים בערך.... הייתי שמחה לשפוך את ליבי ולהתחזק מאחרים.

לקריאה נוספת והעמקה

זה המקום לשפוך את הלב, בדיוק בשביל זה אני כאן וגם בשביל לתת לך נקודות מבט שאולי אינך מכירה. מחכה לדבריך בברכת שבת שלום נטע מוזר

14/04/2018 | 20:43 | מאת: shusta

המון תודה, יש לי המון שאלות ותהיות.... 1. אבי מאד אוהב לאכול, בעיקר אוכל שלא טוב כמו מתוקים (והכוונה לכך שהוא יכול בעיקר לאכול מתוקים) לחמים ומאפים והמון מטוגנים. אני יודעת שבתחילת המחלה הוא סבל מכאבים לאחר שהוא אכל, הייתה הטבה, ובימים האחרונים הכאבים האלו חזרו. אימא שלי כן מנסה מאד להכין לו אוכל כמה שיותר אוכל בריא אבל עדיין הוא לא מנסה אפילו להפחית במאכלים האלו. אשמח לעצה מה לעשות. 2. השגנו לאבא שלי שמן של ריק סימפסון. אני מודעת ויודעת שיש לקנאביס יתרונות ומעלות, הן בהפחתת הכאב והן בשיפור האכילה או יותר נכון בכך המצליחים יותר לאכול. ממה שאני רואה אומנם פחתו הכאבים והוא מסוגל לאכול. אבל לא אחת הוא סובל ממש מסוטול, זרוק מאד, עייף וישן מאד. האם מישהו שמע על השמן הזה ואיכויותיו? מה ההמלצות איתו ועד כמה רצוי להמשיך ולהעלות מינון שלו? אחד האחים שלי מאד דוחף להמשך הטיפול עם השמן ורואה בו משהו טיפולי מאד ומרפא מאד. אני לא מאמינה בזה ומתקשה עם הלחץ שלו להמשיך עם השמן. איך מתמרנים איתו?

שלום רב לך לגבי שאלתך הראשונה, יש הרבה אמירות על כך שסרטן אוהב סוכר ולכן צריך להגביל את צריכת הסוכר לגבי שאלתך השניה, יש יותר ויותר עדויות שקנביס עוזר ולא רק לכאבים , למצב רוח, ולאכילה אלא גם משפיע על הגידולים, יש הרבה ויכוח עדיין כי כל המחקר על הקנביס הוא צעיר. אחד הדברים החשובים בהתנהלות משפחה במצבים מסכני חיים, הוא שהמשפחה, לוקחת לעצמה את ההחלטות והחולה שבדרכ הוא חלש וכאוב ומותש מהפפחד למות וכו מוצא עצמו פתאום שמישהו אחר מקבל החלטות בשבילו. אין לי ספק שילדים רוצים את הטוב , אך חשוב לזכור שמי שצריך לקבל את ההחלטות לגבי חייו הוא החולה עצמו. האם אבא שלך קיבל בדרכ החלטות או שבדרכ מישהו מהמשפחה, אשה ילדים קיבלו בשבילו? כאשר אדם מקבל סרטן הוא מפוחד עד מוות, וגם אם הוא לא מדבר על זה שהוא מפחד למות, הוא בטוח מפחד. מה שוקרה שהחולה לא רוצה להדאיג את המשפחה, והמשפחה פוחדת להכאיב לחולה וכך נוצר קשר של שתיקה ויותר קשה סוג של משחק שכולם משחקים אותו ואף אחד לא מדבר באמת על מה קורה, ממה מפחדים, מה תוכניות, מה צריך לעשות למה צריך לדאוג וכו'. ההמלצה הכי חשובה שלי, להתחיל לדבר, להחזיר שליטה לאבא, לשאול אותו שאלות וכמה שפחות להגיד לו מה לעשות ואיך. גם אנשים שבעבר לא היו דומיננטים ולא דאגו לעצמם והיו פסיביים בכל מיני תחומים, דוקא המפגש עם המחלה יכול לעשות שינוי. יש לו מעט מחקרים שמראים ששורדי הסרטן הם אנשים שמקבלים החלטות בעצמם, עומדים על דעתם וכו, הסרטן הוא של אבא שלך וגם כל המשפחה שותפה והכי חשוב לנווט את השותפות הזו ולהבין שככל שהדברים לא נעשים ביחד ובשקיפות המחיר הולך ונעשה גבוה וקשה יותר. נראה לי שלפעם ראשונה כתבתי הרבה. אם תרצו להמשיך להתכתב אני כאן בברכה נטע מוזר

15/04/2018 | 21:48 | מאת: shust

המון תודה, למרות שנראה כי די סחתתי אותך עם אורך התשובה :-)

מנהל פורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחותיהם