שאלה לד"ר אילן אטלס - רמות הורמונים

דיון מתוך פורום  גינקולוגיה

15/10/2003 | 19:47 | מאת: שרית

ד"ר אילן אטלס שלום, אני בת 33, לאחר סרטן שד מוקדם, בעל רצפטורים חיוביים מאד להורמונים. לפני כשנתיים עברתי למפקטומיה, אח"כ כימוטרפיה והקרנות. מטופלת כרגע (כבר כשנה וחצי) בזריקות זולדקס להפסקת פעילות שחלתית, וכן בטמוקסיפן. בבדיקת הדם האנדוקרינולוגיות האחרונות, התקבלו הערכים הבאים: Estradiol (E-2) 87 pmol/L Progresterone 1.7 pmol/L Testosterone, Total 1.6 pmol/L TSH 3.10 mU/L האם הערכים נורמליים (בהתחשב, כמובן, בהעדר פעילות שחלתית) ? האם הם אכן מצביעים על חוסר פעילות שחלתית מוחלט ?

לקריאה נוספת והעמקה
17/10/2003 | 22:49 | מאת:

שלום רב האם תכניתך היא להרות שנית? אם לא לא ברור לי למה זולדקס ולכמה זמן האם שללתם כריתת שחלות לפרוסקופית רמת ההורמונים סבירה אך לדעתי לא זאת הבעייה בברכה

18/10/2003 | 16:08 | מאת: שרית

תודה על התייחסותך. אין לי עדיין ילדים, אך כרגע גם אין לי תוכניות להרות בעתיד הקרוב (וממילא ההמלצה היא לחכות לפחות 5 שנים לאחר תום הטיפולים, מחשש שהסרטן יחזור). מלבד זאת, לבעלי יש בעיית פוריות (ספירה ואיכות זרע מאד נמוכה). בבדיקות שנעשו כבר לפני כמה שנים, נאמר לנו שהדרך היחידה להרות תהיה ע"י IVF (+מיקרומניפולציה). למזלי התלבטנו, ולא התחלנו בשעתו את טיפולי ההפריה (אחרת, קרוב לודאי שההורמונים היו נותנים בּוּסט רציני לסרטן השד שלי, שהתגלה לאחר מספר שנים, בשלב מוקדם יחסית, ללא פיזור לבלוטות הלימפה בבית השחי). ע"פ מיטב הבנתי, דיכוי שחלתי, ע"י זריקות זולדקס (בשילוב עם טמוקסיפן) נחשב לאחת התרופות היעילות ביותר למניעת חזרה של סרטן השד אצל נשים בגיל הפריון, שהגידול שלהן היה בעל רצפטורים חיוביים מאד להורמונים (וזה המקרה שלי). בהמשך לשאלתך, האמת היא שגם גם אני תהיתי: בהנחה שאצל נשים צעירות, השחלות יחזרו לתפקד לאחר הפסקת מתן הזולדקס, מדוע המלצת האונקולוגים לזולדקס היא לשנתיים בלבד ? מדוע דוקא שנתיים (לעומת הטמוקסיפן, שניתן ל-5 שנים) ? מצד שני, הבנתי שלדיכוי מוחלט וסופי של השחלות בגיל כ"כ צעיר, יש גם מחיר (אוסטאופורוזיס, "הזדקנות מהירה", מחלות לב וכו'). ואכן, אני מאד מתלבטת האם כדאי לי "להפטר" מהשחלות כבר עכשיו (כריתה לפרוסקופית), או להמשיך לקבל את זריקות הזולדקס, שמהן יש "דרך חזרה" (למשל, עד שאשתכנע לגמרי כי אני מוכנה לוותר על ילדים לתמיד). בנוסף, הבנתי שהטיפול בטמוקסיפן, ללא דיכוי שחלתי ע"י זולדקס, גורם לגירוי יתר של השחלות, שגורם לרמת אסטרדיול גבוהה, וכן להופעת ציסטות בשחלות ולעיבוי רירית הרחם. מדוע אם כן, אין המלצה להמשיך לקבל את זריקות הזולדקס, לפחות במקביל למתן הטמוקסיפן, למשך 5 שנים ? או אפילו לתקופה ארוכה יותר - עד לגיל המנופאוזה (כתחליף, למשל, להמלצה על כריתת שחלות למטרת מניעת סרטן השד) ? מצטערת שיצא קצת ארוך ומבולבל... אשמח בכל זאת לשמוע את דעתך בנושא. תודה וחג שמח !