אלומיניום בחיסונים

לכבוד פרופ' אלי סומך, בפוסט מהתאריך 5.6.2009 בשעה 12:49 כתבת: "האדג'ובנט הינו כאמור מלח אלומיניום והכמות הנמצאת בחיסון אינה גורמת לתופעות שליליות ואין שום ראייה המצביעה על קשר בין אלומיניום לנזק כלשהו. לעומת זאת גופנו נחשף לאלומיניום כמעט מידי יום בעיקר במזון." לפי נייר עמדה שהוציאה רשות המזון והתרופות האמריקאי (FDA), שאליו ניתן להגיע בקישור הבא: http://www.fda.gov/ohrms/dockets/98fr/E6-2727.htm עולות כמה נקודות שלכאורה סותרות את עמדתך לגבי אלומיניום: 1. לפי אותו נייר עמדה , יש להגביל את כמות האלומיניום בהזנה תת-ורידית שניתנת לפגים, כיוון שיש לאלומניום השפעות לואי. ציטוט: Although aluminum toxicity is not commonly detected clinically, it can be serious in selected patient populations, such as neonates, and may be more common than is recognized. כלומר לאלומיניום יש תופעות שליליות חמורות אתה קובע שאין קשר בין אלומיניום לנזק כלשהו , אך לפי המסמך של ה-FDA כתוב: aluminum toxicity is difficult to identify in infants because few reliable techniques are available to evaluate bone metabolism in premature infants. Techniques used to evaluate the effects of aluminum on bone in adults cannot be used in premature infants כלומר על פי הטכניקות הקיימים כיום קשה לקבוע באופן חד משמעי שאין נזק במתן אלומיניום בהזנה תוך ורידית לפגים. כלומר קשה לקבוע באופן חד משמעי שאין לאלומיניום תופעות לואי גם בכמויות קטנות, מהסיבה הפשוטה שקשה לקבוע לקבוע את הרעילות של בציטוט למעלה ציינת ש"גופינו נחשף לאלומיניום כמעט מידי יום בעיקר במזון" אך לפי ה-FDA לא ניתן להשוות בין צריכת האלומיניום דרך מערכת העיכול להזרקה כיוון שהזנה תוך ורידית של אלומיניום עוקפת את מנגנוני ההגנה של מערכת העיכול. אני מצטט: Generally, when medication and nutrition are administered orally, the gastrointestinal tract acts as an efficient barrier to the absorption of aluminum, and relatively little ingested aluminum actually reaches body tissues. However, parenterally administered drug products containing aluminum bypass the protective mechanism of the gastrointestinal tract, and aluminum circulates and is deposited in human tissues. לפי נייר עמדה אחר של ה-FDA אותו ניתן למצוא בלינק הבא: http://www.accessdata.fda.gov/drugsatfda_docs/appletter/2004/19626scs019ltr.pdf כמות האלומיניום בהזנה תוך ורידית אינה צריכה להיות מעל 5 מיקרוגרם לכל קילוגרם של משקל התינוק במקרה ויש פגיעה תפקודית של הכליות. זהו חסם עליון. מתן של אלומיניום מעבר לחסם זה , יכול לגרום לפגיעה במערכת העצבים או בעצמות. המסמך מוסיף שהפגיעה יכולה להתרחש בכמויות קטנות יותר מחסם הזה: Research indicates that patients with impaired kidney function, including premature neonates, who receive parenteral levels of aluminum at greater than 4 to 5mcg/kg/day accumulate aluminum at levels associated with central nervous system and bone toxicity. Tissue loading may occur at even lower rates of administration.” לפי חישוב פשוט, תינוק במשקל של 4 קילוגרם עם חשש לפגיעה תפקודית של הכליות אינו יכול לצרוך יותר מ - 20 מיקרוגרם ליום. בהנתן שכמות האלומיניום בחיסון המחומשת הוא מעל 600 מיקרוגרם , כלומר פי 30 מהכמות המותרת לתינוק במשקל של 4 קילוגרם , האם אין חשש שגם תינוק בריא עם כליות תקינות לא יכול לפנות כמות כה גדולה של אלומיניום , ויכול להגרם נזק גופני? סליחה על הפוסט הארוך אך הייתי רוצה לקבל תשובות מנומקות לפני שאחסן את ילדי במחומשת או בכל חיסון אחר המכיל אלומיניום? תודה גיא

גיא שלום, מעריך את הזמן והמאמץ שאתה מקדיש לנושא. לעצם העניין – חשוב להבחין בין שתי צורות שונות של מתן אלומיניום : 1. אלומיניום הניתן בהזרקה תוך ורידית כמו בהזנה תוך ורידית שאז ישנה כוונה ברורה להגביל את המנה הניתנת בעיקר כאשר מדובר בפגים. 2. מלח אלומיניום שניתן כאדג'ובנט בהזרקה תוך שרירית בחיסונים השונים. עבודות שבדקו את הקינטיקה של האלומיניום הראו בברור כי כאשר האלומיניום ניתן בדרך השנייה הוא מסולק מהגוף במהירות, כמעט ואינו נספג לדם, וגורם לכל היותר לעלייה שולית- מזערית ברמת האלומיניום בדם. כמו כן אסור לשכוח כי השימוש באלומינים בחיסונים אינו חדש והוא נמצא בשימוש כבר למעלה מ- 70 שנה ללא שום עדות לכך שהוא גורם לנזק משמעותי. לאור זאת נראה שהינך יכול לחסן את ילדיך בשקט בחיסון המחומש. מאחר שלמדתי קצת להכירך אני מצרף לעיונך גם מספר מאמרים הדנים בנושא. Lindblad, E. B. (2004). "Aluminium adjuvants--in retrospect and prospect." Vaccine 22(27-28): 3658-3668. Eickhoff, T. C. and M. Myers (2002). "Workshop summary - Aluminium in Vaccines." Vaccine 3190: 1-4