בדיקת IgG במקום מנת חיסון שנייה נגד חצבת

כפי שאתה יכול לראות בקישור המצ"ב שמשווה 5 ערכות EIA אוטומטיות לנוגדני חצבת, אין שום בעיה להגיע ל-97% רגישות ו-98% סגוליות (בערכת LIAISON), וע"י העלאת ערך ה-cut off להעלות את הסגוליות ל-99% (עם 73% רגישות בערכת LIAISON) ואף ל-100% (עם 47.7% רגישות בערכת ACCESS). זה אומר שאם 93% מחוסנים אחרי המנה הראשונה (לטענת משרד הבריאות הישראלי, לפי ה-CDC זה 95%-98%) ואתה בודק את האוכלוסייה הזאת בערכת LIAISON רגילה, אז שיעור ה-FP של הערכה יהיה 2%*7% שזה 0.14% מכלל האוכלוסייה, ושיעור ה-FN יהיה 3%*93% שזה 2.79% מהאוכלוסייה. זה אומר שאם תבצע את הבדיקה לאחר המנה הראשונה, אז הבדיקה תאבחן נכונה את החסינות ב-90.21% מהאוכלוסייה ותחסוך ממנה מנת חיסון שנייה ומיותרת, והבדיקה תאבחן נכונה 6.86% מהאוכלוסייה שצריכה לקבל מנת חיסון שנייה, והמחיר יהיה שבסה"כ 0.14% מהאוכלוסייה שצריכים לקבל מנה שנייה לא יקבלו אותה (ועוד 2.79% שלא צריכים מנה שנייה יקבלו אותה), כאשר ממילא אנחנו יודעים שרק בכמחציתם, בסה"כ 0.07% מהאוכלוסייה, המנה השנייה תהיה אפקטיבית. וכמובן שבקרב אותם 90.35% מהאוכלוסייה שהבדיקה תפטור אותם מהצורך במנה שנייה, ייחסך הסיכון מתופעות לוואי וסיבוכים של החיסון, קלים כחמורים (שאליבא דכולי עלמא הוא לא אפס). אני לא מדבר על עלויות, כי אני לא יודע מה העלות היחסית של מנת חיסון לעומת בדיקת נוגדנים, אבל כמובן שבתקציב סגור של מערכת בריאות כל עלות נוספת באה על חשבון שירותי בריאות אחרים. מקור לנתוני הרגישות והסגוליות של הערכות השונות: https://www.escmid.org/escmid_publications/escmid_elibrary/material/?mid=5606

כידוע יש תסיסה ציבורית לא קטנה של מבוגרים שנולדו לפני 1977 ולא מצליחים ליישב את הפער שבין ההיסטריה הציבורית שמשרד הבריאות מלבה ביחס לכיסי אי התחסנות מצומצמים של ילדים לבין האפאטיות שהוא מפגין כלפי מבוגרים שנולדו לפני תאריך זה ולא ברור בכלל האם הם מחוסנים (טבעית או מלאכותית). ביחס לאוכלוסייה זו, כמובן שבדיקת נוגדנים כטריאז' לצורך קבלת חיסון היא פתרון מצוין שתמנע מצד אחד מתן המוני של חיסונים מיותרים לאוכלוסייה שברובה מחוסנת, ומצד שני כן תאפשר להשלים את הכיסוי החיסוני בקרב המיעוט של המבוגרים שלא מחוסנים (וכפי שאנחנו יודעים מהנתונים האפידמיולוגיים, הם מהווים חלק משמעותי מהנדבקים ומהסיבוכים).