דלקות אוזניים חוזרות - דזורן

שלום דוקטור בירון, בני בן שנתים וחודש עם הסטוריה ארוכה של דלקות אוזניים, לרוב לא מלוות בחום, לרוב בעקבות צינון - ניתן לראות התנפחות של בלוטות בצוואר לפני התפרצות. באוזן שמאל יש התפרצות של מוגלה בכל פעם, בימין כנראה רק נוזלים. הטיפול ה"סטנדרטי" שאנו נותנים לו כשאין חום (בהמלצת רופא הילדים - רופאי אא"ג לא שללו את הטיפול), הוא ניקוי של ההפרשה באוזן שמאל באמצעות מי חמצן (3%) ושתי טיפות דזורן 4 פעמים ביום. מדובר בכעשרים אפיזודות עד עכשיו (הערכה גסה). מקריאה של תשובותיך הקודמות הבנתי שטיפול בדזורן לא מומלץ לאוזן עם נקב. איזה נזק יתכן שנגרם? תוכל לצרף קישור למאמר? תודה.

דזורן לא גורם נזק, אלא שפשוט אינו טיפול הבחירה, כלומר אינו הטיפול הטוב ביותר. אמנם מדובר באנטיביוטיקה, אך, כפי שהסברתי, זו משפיעה בעיקר על תעלת האוזן החיצונית, ורק מעט על האוזן התיכונה כאשר יש נקב (ובכלל לא כאשר עור התוף שלם). דרך הטיפול האנטיביוטי העדיפה במקרים בהם יש צורך בטיפול אנטיביוטי בדלקת אוזן תיכונה (לא בכל מקרה צריך) היא סיסטמית, כלומר דרך הגוף. הכוונה היא לטיפול הניתן למשל דרך הפה או בזריקה תוך שרירית או בטיפטוף ישירות לוריד. דר' עדי בירון מנתח מומחה אאג ילדים לקביעת תור: 09-8664949

תודה על תשובתך. בהנחה שמקור הזיהום הוא לרוב ויראלי, האם יספיק טיפול במי חמצן בלבד? הייתי מנחשת שלא כי איננו יודעים בוודאות אם הזיהום הוא ויראלי או חיידקי וכן אני מניחה שיש בטיפות (דזורן או אחרות) רכיבים נוספים, מלבד הרכיב האנטיביוטי שמסייעים במיגור הזיהום. האם אני טועה? האם לסילוקסאן יש איזה שהוא יתרון על פני דזורן? האם יש טכניקה, (לא תרופתית אנטיהיסטמינית, ניסינו פרופיטן במשך חודשיים בהמלצת רופא אא"ג ללא הועיל) המתאימה לגיל שנתיים, לאוורור התעלה? תודה.