לאחר ניתוח להסרת השקדים

שלום רב. בני בו ה 3.5 עבר ביום שלישי ניתוח להסרת השקדים, פוליפ וכפתורים. יש לי כמה שאלות : 1. הוא כל הזמן מתלונן על כאבי אוזניים חזקים, אנחנו נותנים לו נורופן אבל זה עוזר לחמש שעות בדיוק, מה אפשר לעשות כדי להקל עליו יותר? 2. הפה שלו מריח ממש רע בלשון המעטה, מה ניתן לעשות? והאם זה נורמלי? 3. ילדי גם לא אוכל ארטיקים וגלידות שאמורים להקל על הכאב שוב עצתך. כמה זמן החלמה מניתוח כזה ?מאוד כואב לי לראות אותו, הוא מאוד חלש ובקושי אוכל, וטוען כי הוא עייף כל הזמן. אשמח לתשובתך המהירה

1. הכאב במיטות השקדים (המקום ממנו נכרתו השקדים) מוקרן פעמים רבות לאוזניים, וזו עשוייה להיות הסיבה לכאב אותו חש הילד. כדאי, כמובן, לוודא כי אין בעיה עם ניתוח הכפתורים שעבר, אך רוב הסיכויים הם שהכאב אינו ישירות מהאוזן. 2. כאב לאחר כריתת שקדים הוא שכיח מאד. רמת הכאב אותו מרגישים שונה בין מנותח אחד לאחר, וזאת ממספר סיבות: למנותחים שונים סף סבילות שונה לכאב, הטכניקה הניתוחית בה השתמש המנתח, מידת הקושי בהפרדת השקד ממיטתו שונה ממקרה למקרה ועוד. כדאי לוודא שלא מתפתח זיהום באזור, אשר יכול להתבטא בכאב. 3. בתחילת הריפוי מתפתח במיטות השקדים חיפוי פיבריו, מעין גלד, או קליפה לבנה אפרפרה המכסה את האזור ממנו נכרת השקד. לאחר מספר ימים החיפוי הנ"ל מתקלף וונופל, מה שבד"כ גורם לירידה ניכרת ברמת הכאב ולהעלמות הריח הנורא שאת מתארת. לא ניתן לקלף את הגלד הזה היות שהדבר יגרום להתחלת דימום. השיטה להקדים את שיחרורו היא להניע את שרירי הגרון, ועל ידי כל לשחרר את אחיזתו בהם. שרירי הגרון זזים כאשר אנחנו בולעים, ולכן חשוב שהילד יבלע שוב ושוב. לא חשוב מה. אם הוא שותה, מספיק טוב. 4. ארטיקים כנראה קרים לו מידי, ומכאיבים לו בגרון. תנו לו לאכול או לשתות מה שהוא רוצה. בד"כ הם מעדיפים יוגורטים או אוכל פושר ורך בתחילה. כדאי להימנע מאוכל שעשוי לשרוט את הגרון, אך בד"כ הילד בעצמו לא יהיה מעוניין בכך, כך שאין כל בעייה. 5. במספר הימים הראשונים חשוב לשמור על רציפות במתן משככי הכאב. לא לחכות לכאב ואז לשבור אותו אלא לתת באופן רציף. ניתן לשלב נוגדי כאב ממשפחות שונות, ובכך לצמצם את משך הזמן בין מתן אחד לבא אחריו. אם הילד לא אלרגי לתרופות, שילוב טוב הוא, למשל, נורופן כל 8 שעות, ולפי הצורך אקמול בין מנות הנורופן (אפשר כל 6 שעות). את התרופות לתת במינונים המצויינים על אריזת התרופות ולא יותר. 6. בכל מקרה של ספק, פנו מייד לעזרה רפואית. פנו למנתח, או למומחה אאג אחר, או לחדר המיון הקרוב. הכי הרבה, יגידו שאתם הורים היסטריים. 7. אם, חלילה, שמתם לב לדימום מהפה, יש לפנות במהירות לחדר המיון הקרוב. לא למרפאה, לא לרופא אחר, לא להתקשר ולשאול מה לעשות (חבל על הזמן) ובוודאי שלא להתעלם, גם עם הדימום פסק. כל כמות, קטנה ככל שתהיה, של רוק אדום מוגדרת כדימום ומחייבת פנייה דחופה לחדר המיון הקרוב. סטטיסטית זה קורה רק בכ-3% מהמקרים, וברובם המכריע של אלה, השגחה של מספר שעות מספיקה על מנת לוודא שהכל בסדר. עם זאת, רוב האסונות לאחר כריתת שקדים נגרמו כאשר חל עיכוב בהגעת הילד למיון לאחר תחילת דימום שנראה בתחילה קטן.