לד"ר וולמן- הפלה

שלום לך מחר יש לי תור להפלה בשבוע 7-8 בגלל שבאולטרסאונד חוזרים לא רואים דופק עוברי. זהו היריון ראשון שלי,בת 29. רציתי לדעת מדוע נוצר מצב זה של אי הפתחות עובר ברחם? האם יש סיכונים בהפלה? ומה הסיכוי שמצב זה יחזור בהיריון הבא? בתודה מראש המודאגת...

הי! עניתי לך על הפרוצדורה ואשמח לענות לך גם מהידוע לי לגבי השאלות ששאלת. חוסר התפתחות עובר והפלה זה למעשה דבר שקורה באחוז גבוה , כמעט כל אישה חווה הפלה בחייה לצערנו. ברוב המקרים מדובר בפגם כרומוזומלי של העובר שפשוט הטבע מונע את התפתחותו. אחרי הפלה אחת אפילו לא עושים ברור ואין שום בעיה בעתיד עם הריונות נוספים. אני יכולה לספר לך שההריון הראשון שלי הסתיים בהפלה טבעית בשבוע 10,בלי שום סיבה הנראית לעין והיה לי מאוד קשה כי זה הריון ראשון ולא ידעתי מה צפוי לי בהמשך אך חודש אחרי הגרידה נכנסתי להריון נוסף ונולד לי ילד מדהים שהיום בן 10.5 ואחריו נולדה לי בת מהממת שכיום בת 6.5 ולקינוח ילד משגע בן 2.5 והכל היה תקין בהריונות האלו מלבד המתח התמידי בעקבות העבר. והנה כשתכננתי הריון נוסף אז זה נגמר בשאיבה מחוסר התפתחות. אבל אני מבטיחה לך שברגע שתכנסי להריון נוסף תשכחי לגמרי את שעבר עלייך. שיהיה לך בהצלחה רבה ואשמח לעמוד לרשותך!

הי מור תודה שענית לי, מאוד שמחת לקבל פיטבק מבחורה אחרת. הרגעת אותי קצת ואני מאחלת לך הצלחה גם ברביעי, אל תתיאשי. בכל אופן עשיתי את ההפלה היום ב13.00 ואני בבית מ15.00 בערך, משתדלת לנוח וקוראת ספר. משהו שמזמן רציתי לעשות. שאלה אישית אם תרצי לענות לי: למי סיפרת על ההפלה ומתי? אני קצת מתלבטת לגבי אמא שלי כי גם ככה יש לה צרות, אבל את יודעת מה זה קשר בין אמא לבת. בכל אופן, אני מרגישה יותר טוב משחשבתי שארגיש אחרי(פיסית ומנטלית), כנראה שהלחץ אם אני אעשה הפלה או לא הרג אותי יותר מהפעולה עצמה. בהצלחה ותודה

מרבית ההריונות שאינם מתפתחים מפסיקים להתפתח על רקע של הפרעות גנטיות כך שזה מאין מנגנון סינון של הגוף שמפחית את ההריונותשאיחנם תקינים. איןכל קשר ביןהפלה זו ( אגב עד כ 30%) מההריונות עשוים לפול , ועתידך ההריוני.

שלום ד"ר וולמן ותודה על התשובה. רציתי לשאול אותך לאחר כמה זמן כדאי לנסות להכנס שוב להיריון, לאחר ההפלה שעברתי? בתודה מראש

שלום לחן ולמור, אני עברתי לפני שבועיים הפלה בשבוע 16, גם כן בשל אי התפתחות טובה של העובר. בניגוד לחן, אני כבר סיפרתי למשפחתי, לחברים הקרובים וגם בעבודה כבר ידעו על כך. לכן עכשיו קשה לי כפליים: גם בגלל סיום ההריון (הריון ראשון שלי, אני בת 27) והחשש שמא לא אצליח להיות שוב בהריון, וגם בגלל שהייתי צריכה לספר את מה שהיה לכל כך הרבה אנשים. זאת היתה טעות לספר. מעודד אותי מאוד לשמוע סיפורים כמו של מור, אולם עדיין החשש מאוד גדול לגבי ההמשך. למרות שעברו כבר שבועיים אני כל הזמן חושבת על מה שהיה ונורא קשה לי עם זה שאני כבר לא בהריון. אשמח מאוד להמשיך להתעדכן בקשר למה שקרוה איתכן, גם אני מחזיקה אצבעות. גם כן מודאגת...