הפרעה ניכרת בדיפוסיה

אמי בת 76, סובלת מיתר לחץ דם ומ- essential tremor, ומטופלת קבוע בדראלין וליפידל. בשנים האחרונות החלה לסבול מקוצר נשימה בעיקר בשעת מאמץ. בדיקת תפקודי ריאות שעברה הצביעה על (ואני מצטט): הפרעה אוורורית חסימתית קלה והפיכה, ממצא המתאים לאסטמה קלה. בנוסף ישנה הפרעה ניכרת בדיפוסיה, שהחמירה מאז הבדיקה הקודמת, שם נאמר שאולי מדובר במחלה פרנכימאלית בשלביה הראשונים. הומלץ על מיפוי ריאות, אולם רופא המשפחה אינו מתרשם יתר על המידה מדברים אלו (של רופא הריאות), ומקל בכך ראש, לטעמי. (במקביל היא עברה בירור קרדיולוגי מקיף שלא העלה דבר.) שאלתי היא: מהי מחלה פרנכימאלית? האם ממצאים אלה מעידים על מחלה סופנית? האם הם מרמזים על כך שאמי תזדקק בקרוב לבלון חמצן צמוד? האם, לדעתך, יש צורך במיפוי/C.T/M.R.I של הריאות? אודה לך על תשובתך.

הבדיקה מראה למעשה שיש בריאות הפרעה הגורמת לחמצן להספג דרך הראיות לדם רק בקושי. הגורמים לכך חכולים להיות רבים ומדובר לרוב בדלקת או בשנויים מיקרוסקופים אנטומיים אחרים ברקמת הריאה. דחיפות הבירור והטיפול הוא בההתאם לחומרת מצבה החולה ולמדדים כמו רוויון החמצן בדם, הבירור כולל בד"כ בדיקות דם מגוונות, סיטי ריאות ואולי גם מפוי ובדיקות לב. אין כאן כל עדות למשהו סופני ואין גם הכרח לטיפול בחמצן, צריך לברר מה הסיבה לבעיה ולנסות לטפל בה או לפחות לעצור את התהליך