ברונכיאקטזיות

שלום ד"ר שדה! אני מבקשת להתייעץ איתך לגבי מחלתי. אני בשנות ה -20 המאוחרות לחיי, סובלת מאסטמה ואלרגיה. טסטים אלרגיים שעשיתי לאחרונה לא מצאו משהו חריג או ספציפי שאני אלרגית אליו. ממצאי האלרגולוג בתשובתו לרופא המטפל הם כדלקמן: IgM -514 ו-PFT -restriction++reversible. כמובן שכבר עברתי בעבר בדיקת CT וברונכוסקופיה , בדיקות אשר לא מצאו כל ממצא חריג כלשהו שיכול להסביר את המצב. בדיקת מטאכולין שעברתי בגיל 19 הראתה אסטמה קלה (ועל הממצא הזה יש עוד חילוקי דיעות בין הרופאים המטפלים בי עד היום). לאחרונה, אני כבר חודשיים עם קוצר נשימה וחום שלא עובר. האף דולף בלי הפסקה (למרות כל התרסיסים, הכדורים וטיפות האץ שאני מקבלת) והרגשה כללית רעה. היתה ירידה במשקל של 2-3 ק"ג. טופלתי ע"י 4 סוגים של אנטיביוטיקות שונות ולבסוף אף קיבלתי סטרואידים לשבועיים דרך הפה, כל הדברים הללו ביחד ולחוד לא הפחיתו ולו במעט את הסימפטומים... אני עדיין משתעלת בלי סוף, אף דולף ללא הפסקה, מתעוררת לפנות בוקר, מחרחרת ומצפצפת בלי סוף, קוצר נשימה ו- חום. עברתי צילום חזה ומערות הפנים - תקין. בדיקות דם-תקינות. כרגע אני ניצבת בפני בעיה כפולה והיא: 1) מציעים לי לקבל זריקת קורטיזון פעם בחודש כדי להפחית את האלרגיה וכך אולי לשכך במעט את הסימפטומים ולאפשר לי לחזור למעגל החיים הנורמאלי של בחורה בגילי... מה דעתך? 2) מדוע אני לוקה כל הזמן (לפחות פעם בחודש-חודשיים!) בברונכיטיס? ראוי לציין שבכל פעם שאני חולה לוקח לי לפחות חודש להחלים אם לא יותר (ראה את המקרה הנדון). 3) אחד הרופאים שראה אותי רשם לרופא המטפל בתשובה להפניה כי הוא רואה אולי "ברונכיאקטזיות" - מה זה? אודה על כל תשובה שתיתן בברכה, מעיינה א..

לצערי לא הצלחתי ממכתבך להבין לגמרי את בעייתך ואני מבין שגם הרופאים שמטפלים בך לא לגמרי בטוחים באבחנה. ייתכן ומדובר באסטמה כרונית, ייתכן ויש כאן בעיה אחרת. הטיפול תלוי באבחנה וחומרה והוא תלוי כמובן גם בטיפול שקבלת עד כה. במידה ויש חשד לברונכאואקטזיות (התרחבויות של דרכי הנשימה) הרי שהכרחי, בין השאר, גם לבצע CT. המשיכי בבירור ומעקב של מומחה לאסטמה או ריאות. בהצלחה

שלום ד"ר שדה! נעשה צילום סי.טי שהראה תקינות מוחלטת לדעת כל הרופאים. עד שהגיע אותו מומחה ריאות שהעלה השערה של ברונכיאקטזיות. רוב ימות השנה אני משתעלת ( 300 ימים מתוך 365 ימים בשנה). קיבלתי היום זריקת DIPROSPAN לאחר שלא הגבתי בחודשיים האחרונים לאנטיביוטיקות ולסטרואידים דרך הפה. במהלך כל הזמן הזה החום לא נעלם (היה עד 40 מעלות לעתים!), האף לא מפסיק לדלוף והשיעול על כל הנלווה ממנו (חרחורים, צפצופים והרבה ליחה חונקת). אי אפשר להגיד שאני לא אלרגית, כי יש לי תגובות אלרגיותשל פריחה, עיניים אדומות ועוד. אני סובלת גם מאטופיק דרמטיטיס מידי פעם ומטופלת בשל כך ע"י רופאת עור באופן צמוד. לאחרונה אפילו עברתי (לרוע מזלי) הרפס זוסטר (לפני כמה חודשים). לראוי לציין שבמשפחתי יש אסטמה (אמא סבתא). מצד אחד - הרופא המטפל חושב שמקור הבעיה היא באף, אבל כבר הייתי אצל רופאי אף אוזן גרון שחושבים שאין שום בעיה באף (נבדקתי מס' פעמים ע"י רופאי אף אוזן גרון בשנה החולפת). ומצד שני, הרופא המטפל חושב שאני לא מגיבה לאינהלציות ולמשאפים בגלל שהבעיה היא באף ולא בריאות (הריאות נקיות לחלוטין, הכל ממקור עליון!). אני חייבת לומר בנקודה זו, שאם אני לא נוטלת בבוקר את המשאפים מייד עם ההתעוררות אני לא ממש יכולה לנשום. כמובן, שאני מתעוררת בלילות (לפנות בוקר בעיקר) ורוב הזמן מסתובבת עם תחושת מחנק (לעתים קלה ולעתים קשה יותר - כמו עכשיו!). אשמח לקבל את דעתך בכל זאת!. אגב כבר בילדותי אובחנתי כסובלת מאסטמה, כנראה על רקע העובדה שאת מרבית שנות ילדותי (מגיל 0 ועד גיל 10 לערך) סבלתי מברונכיטיס כרונית מידי חודש בחודשו. תודה על הכל. מעיינה