רגישות לזריקת פנמו_וקס

שלום אימי עברה בינואר 86 ניתוח לכריתת טחול ספלנקטומיה לאחר הניתוח ניתן לה בפעם הראשונה זריקת פנמווקס , שלפי מה שהבנתי מהרופא זריקה זו מכסה את התפקיד של הטחול. בינואר שנת 91 אימי שוב קיבלה זריקת פנמווקס ותוך כדי מתן הזריקה אימי פיתחה רגישות שהתבטאה בהתכוצות בלתי מוסברת. מאז אימי חוששת לקבל את הזריקה ובינואר 2001 ימלאו 10 שנים מקבלת הזריקה האחרונה ובו היא אמורה לקבל את הזריקה שוב אך אנו חוששים שאלתי היא האם ידוע לכם על רגישות כל שהיא לזריקה זו במהלך כל שנות השימוש בה? האם יש דרך לבדוק רגישות לתרופה זו? האם יש דרך לבדוק הימצאות של חומר הזריקה בגוף החולה או כמות מסוימת? כל כמה זמן אמורים לקבל זריקה זו בהתאם לשנים מאז הניתוח? עלי לציין שאימי בת 63 אישה וחולה במחלות הבאות סוכרת בשנת 85 עברה כריתת רחם "ספלנקטומיה" בשנת 86 עברה כריתת טחול בשנת 90 עברה כריתת כיס מרה סובלת מהרניה "בקע בבטן בריחת סידן בשנתיים האחרונות עברה ניתוחים אורתופדים לאחר נפילות שבהם פעמים שברה את רגלה באחד הניתוחים בוצע "ריצרד" ובשני פלטינה מעל הברך "פמור" בתודה מראש משה

הטחול הוא אחד האברים החשובים ביותר של מערכת החיסון שלנו. פגיעה בטחול או הוצאתו גורמת לקושי בהתמודדות הגוף מול חיידקים שונים. הוכח שמתן חיסון לחולים חסרי טחול עשויה למנוע התפתחות זיהומים קשים ומוות. החיסון בפנמווקס הוא החיסון העיקרי כנגד חיידקי דלקת הריאות. חיסון זה נפוץ מאד והוא מומלץ לחולים קשישים ולאלו הסובלים ממחלות כרוניות שונות ובמיוחד לחולים ללא טחול. את החיסון מספיק לתת כל 7 שנים בערך. החיסון הוא בטוח מאד ואינו גורם בד"כ לאלרגיות או תופעות לואי מיוחדות אחרות. "התכווצויות" כדברייך אינן קשורות בד"כ לאלרגיה או לתופעות לואי לתרופות או חיסונים - ואיני יכול ללמוד מדברייך מה בדיוק קרה אז לאימך אך הרושם שלי שייתכן ולא היה לזה קשר לחיסון ויש לשקול את קבלת החיסון. כאשר יש חשש מתגובות לואי לחיסונים (במיוחד בילדים) אנו נוהגים לתת את החיסון בצורה מבוקרת במרפאת אלרגיה בבית חולים - וכך תוכלו לעשות גם במקרה שלכם. ב ה צ ל ח ה

אני מודה לך על תשובתך אך שככחתי לציין בשאלתי שאימי גם רגישה לפנצילין בתודה מראש משה