שלום לכולם!

אני בת 33 וסיימתי קשר של 4 שנים שלא להוביל מבחינתי, לנישואין וילדים. אני מאוד רוצה ילדים, ואני מניחה כי מציאת בנ"ז היא הליך שלוקח זמן ובשלות של הפרידה מן הקשר הקודם. האם כדאי , מנסיונכן המשתתפות בפורום,ואולי גם הרופאים-מהבחינה הרפואית, להתחיל בהליך?

ראי תגובה שלי למעלה!

בקצרה- הייתי עושה שני דברםי במקביל: ראשית הולכת למומחה פוריות ומבקשת לבצע בדיקות על מנת לנבא מראש קשיים בכניסה להיריון בעתיד. כמוכן רופא כזה יכול לומר לך מהו גיל "הפוריות" האינדיבידואלי שלך, כלומר עד איזה גיל תוכלי להיכנס להיריון. אני מניחה שהמידע מרופא כזה יהיה משמעותי בקבלת ההחלטה. אל תסתמכי על רופא נשים גם אם הוא מומחה וידוע, סמכי בהקשר הזה רק על רופא פוריות, גם אם תצטרכי ללכת אליו באופן פרטי כי נדמה לי שרופאי פוריות "ציבוריים" מקבלים רק אחרי כשלונות בכניסה להיריון, אבל אל תוותרי שזה יהיה מומחה פוריות. שנית בהנחה שאני מבינה נכון בין השורות שלך ואת רוצה זוגיות, רואה עצמך חיה בזוגיות מתמשכת ומעדיפה להגיע להורות בתוך זוגיות- הייתי מגדירה לעצמי פרק זמן בו הייתי משקיעה את מירב המאמצים במציאת בן זוג וביצירת זוגיות חדשה. אישית, וזה לא בהכרח מתאים גם לך, לא הייתי מתחילה הליכים של הורות יחידנית לפני גיל 35... ואת זה אני אומרת אפילו שאני מתמודדת עם טיפולי פוריות לא פשוטים. החלטה לא פשוטה לפנייך, אל תקבלי החלטות נמהרות.. בהצלחה

אני פה תומכת בתשובה של שרית. אני בת 39 - רווקה , וחיכיתי לבן זוג , אבל אמתי לעצמי שאם עד גיל 38 אני לא אמצא אתחיל לחשוב עח לעשות ילד , ומסתבר שזה טיפה מאוחר מידי - כי עכשיו אני נלחמת בטיפולי פוריות , שיכול להיות שאם בגיל 33 הייתי מחליטה , לא הייתי נאבקת . בכל אופן ברור שההחלטה היא אינדיבידואלית , אבל אם את רוצה ילדים , תנסי למצוא לך פרטנר להבאת ילד . אני מצאתי פרטנר מדהים תומך - ואנחנו חברים מאוד טובים . לא ויתרתי על זוגיות - אבל בינתיים הנחתי את זה בצד . לא פשוט לגדל ילד לבד , לכן הלכתי על חיפוש שותף ומצאתי מישהו במתנה . אני מקקה שתחליטי מה שנכון לך - כי בסופו של דבר הכל גורל , אנחנו רק צריכים לכוון ...