תרומת זרע - דחוף

שלום רב רופאים יקרים, לפני כ - 4 שנים קיבלתי תרומת זרע לאחר שכל ניסיוני ההריון עם בעלי נכשלו. נולד לנו בן מקסים. התחיל בזמן האחרון לעלות בי פחד בעקבות נושא הפטיטיס C, אני יודעת שבדיקות אידס נבדקות בתרומת זרע, האם נעשות בדיקות לזרע או לתורם לאיתור הפטיטיס C? התורם בגלל היהדות אינו יהודי מאמא ואבא כן יהודי אבל הוא מרוסיה ששם ידוע גודל מכת הפטיטיס C. אני נורא מפחדת, האם עליי להיות רגועה מה הפרוצדורות היו לפני 4 שנים בבדיקות זרע או תורמים? אודה לכם על תשובה, זה מדיר שינה מעיני ומעלה פחד רב.

הי נוגה, השאלה שלי לא קשורה לשלך ואני מקווה שזה בסדר שאני שואלת... אני ובעלי גם שוקלים לקחת תרומה, רציתי לשאול אותך איך אתם מרגישים עם התרומה , האם אפשר לשכוח שזה מתרומה? איך בעלך עם זה? אודה לך מאוד אם תעני ואני מקווה שהכל בסדר עם הילד.

מירב שלום, אני אישית מאוד בסדר אם זה היום!!! אבל אם היום לא הייתי עושה את זה ומתגרשת, היחסים שלי עם בעלי לא טובים, והמחשבה על עוד הזרעה מתורם שלי היא לא בעייתית, אבל אני שואלת למה להיות עם בעל שלא מעודד אותי לעוד ילדים ומספיק לו אחד בינתיים. צריך לזכור שאם בן זוג שהוא עקר, חשוב שהיחסים יהיו אמיתיים כי בעצם אין דבק ביולוגי שמחזיק. אפילו שמתי לב שהיחס הראשוני שלו וההתלהבות שלו לאחייניתו החדשה שנולדה מועצמת יותר... מה לעשות דם יותר סמיך ממים ואחייניתו ביולגית קרובה אליו יותר מבני. בסופו של דבר אני מאמינה שזה מתנפץ בפרצוף במיוחד אם היחסים לא טובים. היום אני מרגישה שאומנם הוא לא צריך להודות לי על זה שאני קיבלתי אותו עם כל הפגם הזה, ושאני אהבתי אותו אבל בכל זאת, אם אין משהו מחבר וללדת גם ככה אני יכולה בלעדיו, אז לדעתי בן זוג צריכים יותר להשקיע ולדאוג להמשיך לחזר ולהיות חברים טובים ולפרגן. ואת זה מבינים אחרי כל מה שאנחנו עוברות. כמובן שאם הבן זוג מקסים אז אין בעיה בכלל, אני מתארת מצב שעם מעט בעיות בהתחלה עם הזמן זה מתפוצץ בפרצוף, יותר אצלנו הנשים שסופגות את כל זה. כי בסופו של דבר הילד הוא שלנו ולא שלהם ביולוגית, ואנחנו מצפים מהם למעט יותר. אצל בעלי הוא אוהב את הילד ולא נראה לי שביום יום זה מציק רק עד שאני מתחילה לדבר על עוד אחד, חוץ מזה שאף אחד לא יודע על זה במשפחה וכולם אומרים לנו שהוא מאוד דומה לבעלי וממש לא דומה לי, אז ביולוגיה או לא כנראה זה לא משחק פה. כי אני הביולוגית ובעלי לא והרוב שנתקלים בנו בשלושתינו טוענים על דמיון לבעלי, אז זה דבר שמגביר אצל בעלי את הקרבה לילד. אני לא יודעת איך אצלך, אבל עם השכל של היום לא הייתי נכנסת לזה עם בעל כזה, וכל עוד אני צעירה הייתי הולכת ומחפשת הלאה, הייתי בת 23 ודי צעירה לגזר דין כזה. לחיות עם גבר וללדת לאחר....זה מאוד קשה!!! גם להסתיר מכולם את האמת. כמובן שאני לא מצטערת על הילד כי הוא מקסים ושלי, אבל את לא נכנסת לרגשות כל עוד לא קיבלת את התרומה והגדילה הרחמית ויציאת התינוק. את עוד בשלב שיכולה לשקול את כל הפרמטרים.