לקחתי פרוזאק בהריון, ואני לא מתחרטת

לכל החוששות, אני מבינה את החשש, בעצמי הרגשתי כך, אבל בהתייעצות עם הרופא המטפל ועם הפסיכולוגית שלי הוחלט להמשיך בכל זאת עם הפרוזאק. לקראת השליש השלישי של ההריון עלה שוב הנושא לדיון, ושוב החלטנו להשאיר את המינון כמות שהוא. הסיבה היתה חשש מ"נפילה" ומדיכאון מוגבר לאחר לידה. היום, שלוש שנים אחרי, אני שמחה שלא הפסקתי. הילד יצא בסדר גמור, ברוך השם, שום נזקים לא נצפו ואני מקווה שלא יופיעו בעתיד. עכשיו אנחנו מתכננים הריון נוסף, והשאלה אפילו לא עולה לדיון. שכל אחת תעשה מה שהיא מוצאת לנגון, אבל רציתי להביא גם זווית מניסיון אישי. בהצלחה לכולן.

ופתאום מצאתי את עצמי כאן. סליחה על ההתפרצות