פרופ' זיידמן, דילגת עליי. אנא תשובתך

בשבוע 11 להריון (לאחר IVF) הפסקתי בהדרגתיות נטילת אנדומטרין. התחילו דימומים, שהתחילו כמעטים, והתגברו אח"כ. (עד כדי דימום שנראה כמו ווסת) US היה תקין (חמסה, חמסה) ונצטוויתי לנוח, ולהמשיך נטילת אנדומטרין. עליי לציין שלאחר ההחזרה התחלתי עם תמיכה מאוד מסיבית (3 פרוגסטרון+2 פרוגינובה), עקב חשש לאי-ספיקת גופיף צהוב, ואז עברתי לנורמה (2 אנדומטרין). שאלותיי הן: מעולם לא נשלחתי לבצע בדיקת פרוגסטרון. 1) האם זו בדיקה ממש חיונית ? האם תמיד מבצעים אותה ? 2) האם ייתכן שעדיין לא קיימת הפרשת פרוגסטרון מספקת לתמוך בהריון (שבוע 12) והוא עלול, חס וחלילה, ליפול עם הפסקת התמיכה ההורמונלית ? (כיום אני ממשיכה עם האנדומטרין, והדימום בינתיים פסק ) 3) כאמור, עקב הדימומים עליי להמשיך את האנדומטרין. אבל - אני ממש חוששת שברגע שאפסיק - שוב יחזרו הדימומים ההיסטריים. ומה עושים אז ?! הרי בשבועות מתקדמים יותר כבר לא נהוג לתת תמיכת פרוגסטרון. אז מה עושים בכדי לעצור/למנוע דימומים ? 4) חוצמזה, האם זה לא מסוכן לקחת אנדומטרין מעבר לשבוע 12 ? האם יש לזה באמת חשיבות מסויימת ? 5) ושאלה אחרונה - בכרטיס מעקב ההריון, שמתי לב כי הרופא רשם בצד TRO - מה המשמעות של קיצור זה ?! תודה וסליחה על האורך ! רוני