ליבידו וביוץ-שאלה דחופה לפרופסור

לא ממש יודעת מאיפה להתחיל. לפני 4 וחצי שנים ילדתי את בני הבכור. בעקבות הלידה הטראומטית שקעתי בדכאון קשה. רק לאחר 10 חודשים התחלתי טיפול פסיכולוגי. חצי שנה מתחילת הטיפול התחלתי גם טיפול תרופתי (ציפראמיל על בסיס יומי וקלונקס במקרה הצורך).אף פעם לא היתה לי בעיה להגיע לאורגזמה (זו הדגדגנית ולא הנרתיקית) הכל עבד כמו שצריך אך מאחר שהכדורים הנ"ל משפיעים על החשק המיני נעזרנו בויברטור על מנת לא לאבד לחלוטין את ההנאה מיחסי מין. לפני כשנה נכנסתי להריון שני (אחרי שניסיתי 14 חודשים) במהלך ההריון נטלתי סיפראמיל במינון של 20 מ"ג ליום. לצערי הרב העובר שלי מת בשבוע 16 ובנוסף נמצא בו פגם. עברתי הפלה . הארוע מאד העציב אותי. כשנטלתי את התרופה במהלך ההריון הסתמכתי על הרופא נשים שלי, הפסיכיאטר והפסיכולוגית שלי-כולם אמרו שאין סכנה בליקחת תרופות מקבוצת ה- ssri במהלך ההריון. דיברתי גם עם המכון הטראטולוגי. הריונות נופלים (בעיקר בשליש הראשון) זו תופעה ידועה ועד כמה שזה עצוב אני נפלתי בסטטיסטיקה. יחד עם זאת, לעולם יכרסם בי הספק, לעולם אני אחשוב שאולי לקיחת התרופה היא היא שגרמה לפגם בעובר ולמותו. אחרי הארוע הנ"ל הפסקתי בהדרגה את נטילת התרופה. כיום אני כבר חצי שנה אחרי ומתפקדת נפלא (אין דכאונות ואין חרדות) . כבר חצי שנה אני מנסה להרות שוב אך ללא הצלחה. לכאורה הכל בסדר- מחזור סדיר, ביוץ כל חודש (נעזרת בערכת ביוץ) ובכל זאת, הריון אין. בנוסף יש בעיה נוספת שמתלווה-החשק המיני וההנאה נעלמו כליל! הדבר מתבטא בעוצמת התשוקה שירדה לאפס, הגירוי, האורגזמות-הדבר החשוב לי ביותר, נעלמו להם אי שם באופק, קשה לי מאד להגיע לאורזמה, אני ממש צריכה להתרכז, וכשהיא כבר מגיעה היא קצרה ולא משמעותית, חלשה ולא מגרה, לא מרטיטיה בקיצור לא. סף הגירוי של הדגדגן שלי, שהיה בעבר גבוהה, הוא מאד נמוך כעת, כלומר, צריך לגרות הרבה זמן וחזק בעוד שפעם כל נגיעה ועיקצוץ באזור היו משגעים אותי. אני תוהה אם יש קשר בין כל הדברים הנ"ל. החודש למשל, לראשונה, הביוץ לא מגיע כלל (כפי שאמרתי אני נעזרת בערכות ביוץ, הביוץ תמיד הופיע ביום ה- 14, 15, החודש משום מה הוא לא מגיע) אם יש ירידה דרסטית בליבידו האם זה קשור גם להורמונים שאחראים על הביוץ? האם יכול להיות שבגלל שיש בעיה בחשק המיני אז אין הריון?כיצד ניתן לבדוק? לתשובתך אודה.