תחילת טיפול

דיון מתוך פורום  פריון האישה והפריה חוץ גופית

12/02/2003 | 00:37 | מאת: דנה

שלום, לפני כחודש "התבשרנו" כי אנחנו מועברים לטיפול למחלקת IVF. עד כה היינו מטופלים בקופ"ח. אני מרגישה לחוצה מאד. יש לי בעל תומך מאד, אך עדיין אני זו שאמורה לעבור את כל התהליך. חשוב לי מאד לשמוע ממשהי שעברה את הטיפול מה היתה הרגשתה ואיך היא עברה את זה. תודה.

12/02/2003 | 13:14 | מאת: יהודית

אין ספק שזהו מהלך לא קל אבל ציינת כי יש לך בעל תומך וזהו בעצם כל מה שאת צריכה. מנסיון אישי, בעל תומך שמלווה אותך לאורך כל התהליך ( וגם מגיע לכל הבדיקות וההתייעצויות ) יכול להוות נקודת משען ולתת פרופורציה נכונה לדברים. בתור מי שאמורה לעבור את רוב הטיפול הרפואי ברור שקיים קושי להתנתק מהצד הריגשי ובנקודה זו בעל מבין ותומך יכול לתת המון. אנחנו הזכרנו לעצמינו לאורך כל הדרך שזה תהליך ששנינו שותפים לו באותה המידה והתייחסנו לזה כאל עבודת צוות. אני מאחלת לכם המון הצלחה ( ושוב מנסיון אישי, זה מצליח! ) ואשמח לעזור במה שניתן.

12/02/2003 | 13:42 | מאת: אמא שלנעם

דנה שלום! טיפולי פוריות ובמיוחד IVF זה לא התענוג הגדול ביותר, אבל התוצאה שווה כל כאב וסבל. הכי חשוב לקחת הכל בפרופורציה ולנסות לקחת הכל בקלות (אני יודעת שזה קשה). מה שחשוב זה לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים במשך כל זמן הטיפול, לשתף את בעלך בכל מה שקורה לך, רגשות, כאבים וכו' התקשורת היא דו צדדית, כמובן שגם את צריכה להקשיב לו. אני מקווה שתעברו את התהליך על הצד הטוב ביותר ושיהיו תוצאות טובות. בינתיים תהנו מהזוגיות, כי אחרי שיש ילד/ה, לצד השמחה הגדולה יש גם הרבה אחריות ולילות ללא שינה. שיהיה הרבה הרבה הצלחה ובשורות טובות. אמא של נעם

מנהל פורום פריון האישה והפריה חוץ גופית