אני חוזרת עם דמעות בעניים.

אתמול הייתי באולטראסאונד והרופא אמר כי ההריון לא התפתח כלל. פשוט יש שק הריון ריק. אחרי לילה שלם של הסטריה, היום בבוקר כבר התיצבתי אצל הרופאה שלי, והיא שלחה אותי מיד למיון, לעשות גרידה. אני עכשיו הגעתי הביתה אחרי המון המון שעות בבי"ח. מהגרידה עצמה אני לא זוכרת כלום, כי היא נעשתה בהרדמה מלאה. עכשיו הדבר היחיד שיש הוא דימום, שלא חשבתי שאזכה לראות אלה בעוד 9 חודשים. למה אלוהים? למה? למה אני צריכה לעבור כל כך הרבה בשביל ילד. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. לאט לאט אני מקווה לחזור לשגרה לשכוח מהכל. עכשיו צריך לבדוק שהניתוח של בעלי אכן הצליח ולהתחיל הכל מחדש. אני אפילו עוד לא מסוגלת לחשוב על זה. אומרים שיהיה טוב. אז אני חוזרת לפורום הזה, ומקווה שלא אשאר בו עוד הרבה זמן. אני מאחלת לכולנו שנגמור כבר עם מדורי הגנהום האלו ונהיה אמהות גאות בעתיד הקרוב.

חני יקרה,מזדהה עם כל מילה ותחושה שאת מרגישה,אני חזרתי שלשום מגרידה מאותה סיבה וזו לא הגרידה הראשונה שעברתי. גם בעלי אחרי ניתוח,שאומם נעשה לפני שנה וחצי,אך אחרי כל כך הרבה בירורים שעשיתי להפלות חוזרות[4] ולא נמצאה כל בעיה אני מתחילה לחשוב,שאולי הבעיה בכל זאת נעוצה בזרע למרות השיפור העצום בעקבות היתוח. מאחלת לך התאוששות מהירה,אין לנו ברירה חייבים להמשיך הלאה.

קורולי, מחזקת את ידך. תודה רבה. שיהיה לשתינו בהצלחה בפעם הבאה.

חני שלום אני ממש מבינה אותך אנחנו נמצאות באותה ספינה אומנם לא עברתי גרידה אך הכאב והאכזבות הם ממש מדכאות עד כדי כך שהגעתי לפסיאטרית והיא נתנה לי מרשם לכדורים , לא לקחתי וכל יום שעובר אני מתחזקת יותר מקוה לטוב חושבת חיובי את הסיפור של ההריון תפסתי כאובססיה עזבתי את העבודה הלוחצת כדי להרגע ולחשוב תביני בעלי שנה וחצי לאחר ניתוח והזרע שלו מכל טיפולי ההאיקאקלומין וההזרעות רק פוחת הרופאים ברמת מרפא יעצו לעבור ל IVF ואני מתוסכלת מה לעזוב אותו ? אני אוהבת אותו אני גם חיה בתסכול עצום שמבחינתי משפחה זה הדבר החשוב ביותר אך צריך למצוא דרך להתעלם מזה לא לשכוח אך לא להתפס כמשהו היחיד ממנו נהיה מאושרות תנסי להרגע ותחשבי תמיד חיובי ושיום אחד את כן תהיי בהריון , אם את יכולה להתנתק ולנסוע מפה לאיזה שבועיים זה מזה יעשה לך טוב תהיי חזקה !

כנסי לפורומים של פוריות בנענע ובתפוז. כולן שם באותה סירה. בהצלחה!