דימומים וגיל המעבר

אני בת 52 ומחודש מרץ אני מדממת וגינאלית. אני במעקב שרירנים תוך דפניים בקיר קדמי וקיר אחורי. ההמוגלובין שלי נע בין 9-9.5, התחלתי לקבל ברזל בכדורים אך רמת ההמוגלובין אינה משתנה ונשלחתי לקבל 12 ערויי ברזל. הרופא המטפל בי, התקין ברחמי מירנה לפני כ-חודשיים. המצב לא השתנה הדימומים ממשיכים ואני מרגישה כבר אובדת עצות. המירנה הותקנה כדי להפסיק את הדימומים והם פשוט ממשיכים. יש לציין שעברתי בעבר קוניזציה של צוואר הרחם, בגלל טרום סרטן ואני במעקב. בפעם האחרונה שעשיתי פאפס התשובה היתה שאין מספיק תאים והרופא אמר שזו תשובה בסדר ואין מה לחשוש. האם הדימום יכול להיות מצוואר הרחם ולא מהרחם פנימה? מס' פעמים שהגעתי לביה"ח כשהדימום היה קשה נרמז לי שכדאי שאעשה כריתת רחם. אודה על עצה כיצד לנהוג

טל שלום, אם ידוע על רחם עם מס' שרירנים ונסיון טיפול במירנה לא עזר יש אכן מקום לשקול ניתוח לכריתת הרחם (ניתן בחלק מהמקרים לבצע בלפרוסקופיה, ללא פתיחת הבטן). בברכה