הפסקת גלולות עקב גורמי סיכון

שלום, אני עוד חודשיים בת 38 עם שחלות פולציסטיות. בעבר לקחתי שנים גלולות יאז וחיברתי חפיסות כי יש לי דימומים כבדים בווסת כדי להפחית באנמיה. לפני שנה הפסקתי עם הגלולות כי רופא נשים אמר שעם השילוב של מיגרנות ועם הסטוריה משפחתית של דום לב למרות שבדיקת הדם לקרישיות תקינות, יש לי בגדול קרשיות יתר בגלל גורמי הסיכון. מאז ההמוגלובין ירד ל 9.8, כבר קבעתי תור לעירוי ברזל פרינג'קט אבל אז החלה לי אורטיקריה מאוד קשה(יש גם אסתמה) ורופא אלרגיה אמר שאלך לעירוי רק כשאהיה מאוזנת והמצב ירגע. המצב לא עובר למרות 4 אריוס ביום והוא אמר שלעיתים התקף קשה נמשך חודשים. חשבתי אולי לחזור לגלולות יאז רק לתקופה של כמה חודשים על מנת לא לאבד עוד ברזל.... האם בגדול זה דיי מסוכן לחזור לגלולות במצב שלי שניה לפני גיל 38(אני לא מעשנת) ועדיף לבחור באופציה השניה שבה ההמוגלובין ירד עוד? לפי קצב הירידה בחצי שנה הוא אמור לרדת ב 1 עד 1 וחצי. בכמה בעצם לקיחת גלולות עם נתונים כאלה מעלה את הסיכון לארועי לב או שבץ? לא אכפת לי להמתין גם עוד חצי שנה ושההמוגלובין ירד מתחת ל 9. הפחד שלי הוא שהמוגלובין נמוך כזה יוציא אותי מהאיזון של האסתמה הקשה. (אני אחרי 2 קורסי פרדניון השנה). תוספים לא נספגים אצלי. תודה מראש

הגיל לכשעצמו אינו מהווה בעייה. מיגרנה 'אמיתית', כזו שקודמת לה אוורה מהווה התוויית נגד יחסית ובנוכחותה מומלץ שלא ליטול גלולה משולבת המכילה אסטרוגן. ניתן לחילופין לשקול התקן תוך רחמי מפריש פרוגסטרון (מירנה / קיילינה). מצויין גם כאמצעי מניעה, גם בהפחתת כמות הדימום הווסתי וגם אינו בעייתי עם מיגרנה.