בדיקות והתמודדות עם הרפס

ד''ר! האם יכול להיות שכל בדיקות הדם שנעשות אחרי הדבקה ותסמינים קליניים להרפס עדיין מראים על נוגדנים שליליים להרפס סוג 1 ( גם 2 נבדק ויצא שלילי כמובן ) איך מתמודדים עם כזו בעיה והסטיגמה ,האם ניתן ליצור זוגיות במצב זה ? אשמח לתגובות ושיתוף גולשים נוספים כאן. תודה!

כשאני גיליתי שנדבקתי בוירוס, (במהלך תקופת הדגירה, תסמינים נוראיים ומציקים) השמיים נפלו עליי!! הייתי באבל במשך מס' ימים, לא האמנתי איך חליתי במחלת מין (אני השמרנית עוד, שמקפידה לבדוק את עצמי והסביבה שלי, בני זוג קבועים ועוד..) ואח"כ כשזה פרץ פשוט כאבי תופת (ההתקף הראשון הוא הכי נוראי) אח"כ אחרי מס' פעמים חשבתי תמיד שהנה הוירוס פורץ שוב (מופיע כמו סימן של עקיצה) מיד לקחתי את התרופה רק כדי "לא לסבול שוב" ממש הייתי במבוכה ואובדת עצות.. אחרי תקופה לא קצרה הבנתי שאני צריכה לקבל את המצב זה וירוס שיושב במערכת ולא נפטרים ממנו.. פשוט "מחכים" מתי יפרוץ שוב.. למזלי בשנים האחרונות לא הייתה התפרצות (גם לא יודעים את הסיבה המדויקת למה זה מתפרץ ככה שלא ניתן גם להתגונן) משיטוט באינטרנט גיליתי שלכמעט 1/3 או 2/3 מהאוכלוסיה יש את הוירוס רק יכול להיות שהוא לא התפרץ עדיין (כמו שראית קשה לגלות בבדיקת דם אם יש או אין את הוירוס, שיש שלפוחיות יודעים בוודאות) אני מניחה שאם יש לך בן זוג שאת מכירה וסומכת אפשר לשתף אותו ובכל מקרה הייתי עושה בדיקות כדי לבדוק גם את הצד השני - אף פעם אי אפשר לדעת ויש דברים "גרועים יותר".. שיהיה לך בהצלחה..

קודם כל תודה רבה על העידוד והשיתוף :) מתי באמת מספרים דבר כזה ? ממש בתחילת הקשר ? רק ביחסי מין מלאים ? או הרבה לפני{הרי הוירוס מדבק מעור מעור איך הגיבו בני זוג שסיפרת להם ? אשמח לעזרתך :) לא מכירה עוד נשים שנדבקו .. ואשמח חוץ מרופא לשמוע גם דעה של עוד אשה .. המון תודה :)